שאלה
שאלה
שלום כבוד הרב. אנחנו במילואים ויש לנו מניין מצומצם. יש חבר'ה (חלק מהמניין) שרוצים לעשות תפילת שחרית קצרה - חזרת השץ קצרה ולסיים את התפילה מיד אחרי תפילת 18. האם נכון לעשות כך או שעדיף להתפלל ביחיד? והאם צריך הלכתית להתאמץ שיהיה מניין לכל התפילה?
תשובה
*הלכות תפילה במניין מצומצם* לכתחילה העדיפות היא שיהיה מניין נוכחים ועונים בכל חלקי התפילה. במקרה והמניין מצומצם ישנן כמה נקודות- אפשר להתחיל פסוקי דזמרה גם אם אין 10 נוכחים. לגבי קדיש יתום לפני פסוקי דזמרה אם אין 10 לא אומרים אותו (ואפילו הגיע עשירי בין ברוך שאמר לישתבח), וישלים אותו האבל עם החזן בקדיש שאחרי ישתבח. קדיש שלאחר ישתבח יתחילו רק לאחר שיש עשרה נוכחים, אף אם אין עשרה עונים אלא רק 5 חוץ מהחזן. אפשר להתחיל תפילת לחש כשנוכחים עשרה אנשים, כולל החזן. אפילו שחלקם לא עומדים לשמונה עשרה יחד. בחזרת השץ לכתחילה צריך תשעה עונים. מאחר ונמצאים במניין מצומצם אפשר להקל ב 8 עונים בנוסף לחזן, ובשעת הדחק גם עד 6 עם החזן כדעת המגן אברהם. במניינים מצומצמים שיש חשש שלא יענו אמן אותם החמשה שסיימו להתפלל, יתנה החזן בשקט- 'אם אינה נחשבת חזרה הרי זו נדבה'. ובכל אופן, חייבים עשרה להיות נוכחים. אם באמצע המניין יצאו אנשים ונשארו פחות מעשרה צריך להמשיך ולסיים עד סוף אותו עניין, כולל קדושה. אך לא אומרים במצב זה ברכת כהנים. ש"ץ אשכנזי יגיד במצב זה אף קדיש תתקבל שלאחר שמונה עשרה, וספרדי לא יאמר. קוראים בתורה רק בעשרה. התחילו בעשרה ויצא אחד, ימשיכו לקרוא ולברך בעליות. אך לא יאמרו קדיש. קוראים הפטרה, אך בלי ברכותיה. במידה ויש במניין עשרה בדיוק אין להאריך בתפילת היחיד משום טורח הציבור. וכן אסור לצאת ולפרק את המניין באמצע.