לענות לברכת חג נוצרי של מטפלת?
שאלה
שלום הרב. אם יש מטפלת הודית נוצריה לסבתא שלי, ששלחה לנו מן תמונה כזו של ברכה לרגל החג הנוצרי שלהם וממש עם ציור של יש"ו, מדובר שהיא יודעת שאנחנו יהודים. האם מותר לענות לה מטעמי נימוס וכדי להיות ביחסים טובים איתה כי בסופו של דבר זה עלול להשפיע על האופן בו היא מתייחסת לסבתנו? או שהצורך בנימוס נדחה כאן משום שמדובר בלברך אותה לרגל חגם?
תשובה
יורה דעה סימן קמח- אסור ליכנס לבית העובד כוכבים ביום חגו וליתן לו שלום מצאו בחוץ מותר אבל יאמר לו בשפה רפה ובכובד ראש וכתב הש"ך- כתוב בבדק הבית בשם א"ח בשם הר"ם דוק' שלום שהוא שמו של הקב"ה אבל ברכה דליכא שם ליכא קפידא עכ"ל אולם בהמשך הש"ך קצת פקפק בחילוק זה. וכתב רמ"א- אם נכנס לעיר ומצאם שמחים ביום חגם - ישמח עמהם משום איבה דהוי כמחניף להם (הכל בטור). ומ"מ בעל נפש ירחיק מלשמוח עמהם אם יוכל לעשות שלא יהיה לו איבה בדבר (ב"י בשם הר"ן). והעיר הש"ך, שבכל אופן, ליתן לו שלום אסור גם האידנא. אך כאמור, ברכה בלי המילה שלום, יש יותר צד לקולא. ובמוסלמי, שלרמב"ם אינו עובד ע"ז, מותר עוד יותר. אלא שהגמרא בבבא בתרא כותבת שלא להרבות זכויות אומות רשעות, שלא לקבל מהם צדקה, ביבוש קצירה וכו', ולכן נראה שאין לברך בכל אופן בברכה שיש בה כעין תפילה שיתקבלו מעשיהם בשמיא, כעיו רמאדן כרים שמשמעותו נדיבות משמיא כלפיהם, אלא יאמר בלשון ערב- כל עאם ואנתון בחיר, שמשמעו שנה טובה בעלמא. וגם מכך, נכון להמנע אם יש ברירה ללא איבה, משום דובר שקרים לא יכון נגד עיני, ואף שהוא כמחניף להם, כשאין צורך אין צורך.