דתל"ש לתיאבון ומחלל שבת למניין?
שאלה
שלום כבוד הרב שאלה כללית לגבי מחלל שבת בפרהסיא ראיתי דעות שסוברות שבעבר הרחוק, אדם שחילל שבת בפרהסיא היה נחשב למומר להכעיס כיוון שידע מה זה שבת ובכל זאת חילל אותה מתוך עמדה של כעס ולכן אומרים שאינו מצטרף ולא שותים את יינו וכו׳ האם לא ניתן להגיד את הדבר הזה היום? שרק אלא שמחללים שבת בפרהסיא להכעיס לא מצטרפים למניין? בנוסף הרב כתב לגבי דתל״ש שאינו מצטרף, מה אם הדתל״ש לא עושה על מנת להכעיס אלא מומר לתיאבון?
תשובה
קיימא לן שמחלל שבת בפרהסיה אינו מצטרף, אפילו עשה כן לתאבון ולא להכעיס. חילול שבת שונה משאר עבירות, שבהן אכן יש הבדל בין להכעיס לתיאבון. לגבי הסברא שבימינו חילול שבת אינו מגיע מחוסר הכרה בבורא העולם ומנהיגו, אלא מבורות ואחיזה במנהג אבותיהם, זו דעת מיעוט של הבניין ציון, סומכים עליה בשעת הדחק. אולם גם לדעתו, זה לא נאמר בדתל"ש. שהרי הוא מכיר את התורה ושבתותיה, ויודע שחילול שבת ברבים מנוגדת לאמונה שהשם ברא את העולם בששה ימים ונח ביום השביעי. וכאמור ברישא, קולת תיאבון אינו שייך במחלל שבת, זה לכולי עלמא.