האם מוציאין ספק מפני ודאי בשחרור חטופים?
שאלה
היי הרב הדין של 'מוציאין ספק מפני ודאי' שייך בדיון על שחרור חטופים מול שחרור מחבלים?
תשובה
באזרחות בעבריינות פלילית, כן. במלחמה לאומית, לא. בכל מצב כמעט במלחמה הספק הקרבי מרובה על הודאי הכניעתי. לו היינו נלחמים רק על הודאי של חיים ודוחים מפניו את הספק של עצמאותנו, רבי עקיבא לא היה נושא כליו של בר כוכבא אלא מנדה אותו ותומך בכניעה לרומא, והצלת הפירורים שנשארו ודאי בחיים טרם המרד. ולא היינו מקימים מדינתנו של ימינו, משום שספק תצליח, וודאי ישנם חיים טרם הכרזתה. ולא היה דוד יורש את ארצנו, משום שהיו נופלים בצבאותיו כעדות הגמרא, ועדיף היה ודאי חיים ללא כיבוש, מספק שימותו חיילים. ושמשון לא היה נהרג במיטוט הארמון, שהרי ודאי היה חי ללא זאת. וכן גדעון, אהוד, דבורה, שמואל, שאול וכל גדולי מערכות ישראל הקדושים של ימי קדם, היו נכנעים מפני הודאי של חיים כעבדי הכנעני והפלישתי, ולא יוצאים למערכה על יישוב ארצנו ותקומת מלכות ישראל והגנת ישראל. כל זה דחוי על הסף, משום שבמצוות הכלל של דיני מלחמת כיבוש א"י והצלת ישראל מיד צר, אין מקום לחשבון האישי של ספק וודאי, אלא השיקול היחיד הוא מה יביא להכרעת המערכה עד רידתה. אנו נקראים לעמול בדיני מלחמה ומלכים, ולהפסיק להביט בפריזמה של דיני פרט על הלכות הכלל. ישנה סוגה שלימה בהלכה של הלכות הכלל, ודיניה מיוחדים לה. רובם מדאורייתא. יש לצאת מן הגלות, ברוח ולא רק בחומר.