מתי יושבים שבעה על חללים?
שאלה
שלום כבוד הרב. שאלה לא למעשה רק לידיעה כללית ששאלו אותי ולא ידעתי מה להשיב. במקרה של החללים שהגיעו היום האם הבעל יושב עליהם שבעה ? או שממתי שידעו את יום פטירתם לא יושבים שבעה?
תשובה
ערוה"ש יורה דעה סימן תב- "מי שבאה לו שמועה שמת לו קרוב שצריך להתאבל עליו, אם בתוך שלושים יום הגיע לו השמועה, אפילו ביום שלושים עצמו – הרי זה שמועה קרובה. וחייב לנהוג שבעה ושלושים מיום השמועה, וקורע, ואסור בתפילין ביום ראשון, ומברין אותו, ואסור בתספורת שלושים יום מיום השמועה. כללו של דבר יום שמועה כיום קבורה. ואם מת ביום ראשון ונקבר ביום שני או ביום שלישי – מקרי שמועה קרובה שלושים יום מיום הקבורה, שאז חלה האבלות... בשני דברים יש חילוק בשמועה רחוקה בין אביו ואמו לשאר קרובים. דבשארי קרובים אינו צריך לקרוע בשמועה רחוקה, ובאביו ואמו קורע לעולם מפני כבודם... כבר נתבאר דהא דצריך לנהוג אבלות שעה אחת בשמועה רחוקה – אינו בכל דיני אבלות אלא באחד מהפרטים שבהם, כגון לחלוץ מנעליו. ואינו צריך לא עטיפה, ולא כפיית המיטה. ומותר במלאכה, וברחיצה וסיכה, ותשמיש המיטה, ותלמוד תורה. וגם אין סעודת הבראה בשמועה רחוקה... ואם אין לו מנעלים ברגליו – צריך לעשות סימן אחר לאבלות, שיכפה מיטתו או להתעטף על ראשו. וזהו לפי מנהגם. ואצלינו שאין לנו כפיית המיטה ועיטוף, נראה לי שישב על הקרקע שעה אחת, דאצלינו הוא עיקר האבלות מה שיושבין על הקרקע. אבל בחולץ מנעליו גם זה אינו צריך". נוסף לדינים עקרוניים אלו, לגבי שבעה כעת כששבה הגופה, יש לברר האם ידעו בעבר שמת, האם נתייאשו מלקוברו, האם נקבר לרצונם, האם ישבו כבר בעבר עליו, ועוד. בכל אלו יש נפקא מינה לדינא. על כן יש לברר מה המציאות בשטח, עם הרבנות הצבאית.