איזו הפטרה כשאחרי מות וקדושים נפרדות?
שאלה
(הקדמה קצרה השנים תשפ"ד-תשפ"ה הן שנים נהדרות לגבאים. בטווח זמן כזה קצר, הן מספקות לנו ראש השנה וכל חגי תשרי בשבת - ואחרי שנה בחמישי-שישי-שבת, הפטרת מקץ שאיננה חנוכה, פורים משולש ופסח במוצ"ש, יומיים שבועות, עירוב תבשילין וזה וזה...) העניין הכי נדיר בערך באירוע, שמתרגש עלינו ממש עכשיו, הוא פרשות אחרי מות וקדושים, נפרדות זו מזון - ואף אחת מהן לא שבת ראש חודש או ערב ראש חודש! מה שגורם לאפשרות שתיקרא הפטרה שלא נקראת אף פעם כמעט - 'התשפוט התשפוט... והודעתה את כל תועבותיה.. '. כך פשט הפסוקים, לפחות לאשכנזים. אלא, שמנהג ירושלים כבר עשרות שנים, שגם בשנים כאלה - לא לקרוא את ההפטרה הזו, שהיא הזכרת עוונות י-ם בכלל. אז מה כן? *קוראים שבועיים רצוף את אותה הפטרה!* 'הלא כבני כושיים', המסתיימת 'ונטעתים על אדמתם...', שהיא בעיקרון הפטרת קדושים במחוברות, וכשהן נפרדות וקדושים בראש חודש אז קוראים אותה באחרי-מות. כך הורו הרב חרל"פ והרב פרנק, הגרש"ז והרב ישראלי, ושמעתי השנה סיפור על הרב הדרי (אולי @יהודה הנדלר יכול לאשר ולדייק הפרטים), שפעם התארח בשעלבים ומנע כמעט בגופו את קריאת 'התשפוט'... הרב ישראלי אגב, במרכז, ענה פעם לשואל, שבגלל שאחרי מות בבין הזמנים וקדושים כבר בזמן קיץ, זה נחשב ציבור אחר וזו עוד סיבה לקרוא את אותה הפטרה שוב... שאלתי את הרב אריאל בליל שביעי של פסח מה לעשות, ואמר שזו אכן מחלוקת שלא הוכרעה וכל מקום יכול לעשות כמנהגו, אבל הוסיף שהשנה, בשל המלחמה והמצב, יותר טוב לא להזכיר עוונות י-ם וישראל, ןנכון יותר לקרוא פעמיים 'הלא כבני כושיים'. תדעו ותנהיגו במקומותיכם.
תשובה
ספרדים ואשכנזים- התשפוט אשכנזים בירושלים- כבני כושיים