האם מותר להתפלל ערבית מיד אחרי מנחה?
שאלה
שלום הרב, שמעתי שאם אני מגיע לתפילת מנחה בבית כנסת שמתפלל בזמן, ואז צמוד מתחיל ערבית אסור להתפלל ערבית ואפילו עדיף יחיד על פני תפילה זו, ההסבר ששמעתי זה כי מי שעושה ככה זה כאילו שהוא אומר שעכשיו זה אתמול ומתפלל מנחה ואז מיד אחרי אומר שזה כבר היום הבא ומתפלל ערבית
תשובה
כתבתי על כך בעבר בקצרה- קהילה יקרה, נשאלתי על ידי כמה אנשים האם תפילת מעריב ומנחה יכולות שתיהן להיות לאחר פלג המנחה טרם צאת הכוכבים. ונתעוררו לשאלה זו מהדף היומי שעוסק במחלוקת תנאים בסוגיית סוף זמן מנחה. על כן אכתוב על מי סומכים להצמיד את מנחה ומעריב לאחר פלג המנחה, שאין בזה תרתי דסתרי. מנהג זה מבוסס על מנהג הספרדים מקדמא דנא שנהגו כן (וכן האשכנזים נהגו במקומות רבים בימי קדם). וכן האר"י נהג כך. וכן הבן איש חי כותב (שנה א ויקהל) שבציבור מותר הדבר לכתחילה (ולאשה גם ביחיד מותר לכתחילה) ושכך נוהגים. היסוד ההלכתי למנהג הוא שיטת רבינו תם (הובאה בתו'ס וברא"ש בסוגייה) שמותר לכתחילה לנהוג כך ואין בזה תרתי דסתרי. וכן דעת המרדכי, שבולי הלקט, הלחם משנה (פ"ג הלכות תפילה ה"ב), האגודה ותרומת הדשן. כאמור, כך הכריע גם הבן איש חי ורבינו האר"י. לכן מותר לספרדים לנהוג כך בציבור שכך מגיעים לתפילה, והוא המשך של מנהג אבותינו. ואמנם מרן השו"ע החמיר בדבר, אך על אף שיטתו, הגר"ע יוסף כתב שמותר לנהוג כמנהג זה בימינו בציבור מכמה טעמים נוספים. לאשכנזים מעיקר הדין, בשעת דחק ורק בציבור, מותר, כפי שכתב במשנ"ב- "ובשעת הדחק - ר"ל דאף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג מ"מ יכול להתפלל תפלת ערבית ג"כ בזמן הזה ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ באותו היום התפלל מנחה קודם פלג אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא. *וכ"ז אם מתפלל ביחידי, אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה*". אולם, כיוון שדעת רבינו הגר"א להחמיר בזה, אזי לאשכנזי נכון להתפלל לאחר צאת הכוכבים, ולא לפני כן. גם אם זה אומר שיתפלל ביחיד לאחר צה"כ, לעומת בציבור לפני הזמן.