הפסק בתפילה, קריאת שמע ושופר מאונס?
שאלה
ערב טוב הרב גמר חתימה טובה א. אדם הנצרך לנקביו בשעת התפילה- באו"ח בסימן צב השוע אומר שיכול להרחיק ולהטיל מים איך זה לא הפסק. ואפילו אם לא הפסיק בדיבור כמו שמסביר המשנ"ב סקי"א יכול להיות היסח הדעת מן התפילה? ב. באופן כללי. מה נחשב להפסק, נראה במשנ"ב ובביאור הלכה בסימן ס"ב. שאם הפסיק ויתרה מכך באונס יכול לחזור ולסיים קריאת שמע. וכן נראה מתוך המחלוקת שגם בברכת המזון יכול. כל עוד לא הפסיק בדיבור? והאם אפשר לומר כך גם לגבי שופר? שיצא להתפנות בין תקיעות מיושב למעומד? האם מי שהפסיק בדיבור מאונס צריך לברך שוב על תקיעת שופר? תודה
תשובה
עיין באריכות דברי הבאוה"ל בסימן צב סעיף ב, ד"ה יותר טוב, שהתיחס בפירוט לשאלותיך ובמה שנסתפק ובמה שפשט