האם מותר קריאת נשים ללא ברכות?
שאלה
שלום הרב, האם מותר למניין נשים לעשות קריאת נשים בתורה ללא ברכות? מה הבעיה לקרוא בתורה ללא ברכות?
תשובה
כתוב במסכת מגילה כך- "תנו רבנן, הכל עולין למנין שבעה....אמרו חכמים- אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד צבור". וכלשון זו פסק מרן בשו"ע אורח חיים סימן רפב. המונח 'כבוד הציבור' אינו סוביקטיבי, התלוי בדעת הציבור, אלא חז"ל הגדירו מהו כבוד הציבור לדורות. כלשון השו"ע- 'אמרו חכמים'. אסור לעבור על מה שאמרו חכמים, ומבואר בגמרא בעירובין דף כא, שהעובר על דבריהם חייב מיתה. הסביר הר"ן בדרשותיו, מפני מה- "כי ישראל העובר על דברי תורה מצד אשר יתקפנו היצר, יענש כמשפטי התורה, אבל העובר על דברי חכמים - אחר היותו שומר דברי תורה, לא יהיה זה מתולדת היצר ותקיפתו, אבל מצד הבזיון, ולכן יתחייב מיתה". הוי אומר, אשה הקוראת בתורה על אף שחכמים אמרו שלא תקרא, אינה עושה זאת בשל יצר תאוותני כגון בשר בחלב או יצר גופני אחר מקרי, אלא מאידיאולוגיה החולקת על דברי חכמים במודע והשכל, ולכן הדבר כה חמור. לגבי מניין של נשים לבדן- אין בהלכה דבר ששמו מניין נשים, לעניין דבר שבקדושה. אסור לומר שם קדושה, קדיש וכדומה. זהו אינו בגדר מניין אלא בגדר התאספות. לגבי שבע נשים הרוצות לעלות לתורה ולקרוא בה, בלי גברים- מפורש ברמ"א בסימן רפב, שהדבר אסור, אפילו מעיקר הדין, עוד לפני התקנה שאמרו חכמים שאשה לא תקרא- "אבל לא שיהיו כולם (-כל העולים) נשים". לכן לעלות כשיש גברים, אסור משום שיש תקנה מימי התנאים שלא לעשות כך. לעלות לבדן, אסור, משום שאי אפשר שכולן תהיינה נשים בקרב שבעת העולים. לעלות לבדן ולקרוא בלי לברך, יש בזה בעיה אחרת, שלאשה נדה אסור להביט באותיות התורה, וגם אין ערך הלכתי בקריאה בעלמא ללא ברכה או תקנת חז"ל. כאמור ברישא, נוסף לבעיה ההלכתית, ישנה גם בעיה חמורה יותר, מבחינת הפגימה בהנהגת גדולי ישראל את חיינו, הנהגה העומדת בבסיס מסורת התורה מדור לדור- דעת גדולי זקני חכמי ישראל בדורות האחרונים להתנגד לרפורמות מעין אלו. יש במעשים אלו פגיעה במגמות התורה 'לא תסור', 'ועשית ככל אשר יורוך', 'זקניך ויאמרו לך', פגם במידת הענווה, הוצאת לעז על דורות ראשונים, ומחשבה שניתן להמציא דרכים שלא נצטווינו בהם בדומה למה שקראנו בתורה בפרשת כי תשא כשמשה נתעכב בהר ובדו מליבם תחליף. כתבתי בעבר על נושא קרוב, אשלח כעת.