הלכות חודש ניסן וחג הפסח התשפ"ו

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך- בָּרוּךְ אַתָּה ד', אֱלֹהינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.

טוב לברך יחד במניין, אך אפשר לברך ביחיד לבדו. נחלקו הפוסקים האם מברכים בשבת, והמברך יש לו על מה לסמוך.

אפשר לברך בתוך העיר, אך ראוי להדר לצאת מהעיר ולברך על אילנות בשדות.

מברכים על אילנות פרי ולא אילנות סרק. גם נשים מברכות, משום שזו אינה מצווה התלויה בזמן.

ההגדרה של אילן פרי- אילן שיש מי שאוכל פירותיו. אפילו אם לא כל העולם אוכלים פירות כאלו.

לכתחילה מברכים בניסן, בשעת הדחק יכול לברך גם בחודש אייר.

אם לא מצא שני אילנות ואינו מעריך שיזדמנו לו עד תום הפריחה, המברך על אילן אחד יש לו על מה לסמוך.

אין לברך על אילן מורכב, מותר לברך על אילנות ערלה, וכן יכול לברך על אילנות שיבולם קדוש בקדושת שביעית. אך לא יברך על עץ שניטע באיסור בשביעית.

יכול לברך בלילה אם יש תאורת רחוב ליד העצים.

אפשר לברך גם על אילנות הנטועים בעציצים.

ביטול חמץ מוציא אותנו מידי איסור בל יראה ובל ימצא. ביטול חמץ הוא החשבת החמץ לעפר (רש"י), והפקרתו לרבים (תוספות).

אנו חוששים שמא נמצא עוגה בפסח בביתנו ונאכל ממנה בפסח בטעות, או שמא לא נבטל בלב שלם. לכן אנו גם מוציאים מביתנו את החמץ.

בבדיקה אנו מחפשים חמץ גדול (כזית=נפח קופסת גפרורים), ולא פירורים בלתי אכילים, המתבטלים ממילא בביטול חמץ ואין חשש שנאכלם. ומידת חסידות לחפש גם אחר פירורים פחות מגודל כזית.

יש דעה בראשונים שעיקר ביעור חמץ הוא בשריפה ולא בביטול. ולכן מברכים לפני הבדיקה, וכוללים בברכה גם את הביטול הצמוד לה.

אין חיוב לנקות מאבק אלא מחמץ המצוי במקום נגיש.

גם את הרכב יש לנקות כראוי שכן מכניסים בו חמץ. וכן את עגלת התינוקות. וכן בארגז הצעצועים, ובכיסי הבגדים.

חצר, גינה, מרפסת פתוחה וגג פתוח שאינם בשימוש יום-יומי, אינם צריכים בדיקה, אלא יש לוודא שאין בהם חמץ ארוז.

עלינו להזהר שניקיון הבית לא יגרום לצלקת רוחנית אצל ילדינו. הנקיונות יהיו באוירה נעימה וחיובית, של אהבת השם ואהבת התורה.

בדורות האחרונים מנהג נפוץ בישראל למכור חמץ שיש בשריפתו הפסד מרובה. ניתן למכור דרך אתר הרבנות הראשית לישראל.

מי שרוצה לנקות חדר מסויים בבית, ולבדוק בו חמץ באחד הלילות הקרובים לפסח (עם נר, ולא רק לטטא ולשטוף), ומקפיד שלא יכנסו אליו עם אוכל עד פסח, רשאי לעשות כך, ולא יצטרך לבדוק את החדר שוב אור ליד'.

אולם בכל אופן, ישאיר מקום אחד בבית שלא עשה כך, כדי שיוכל לבדוק בו בברכה באור ליד'.

מי שיוצא זמן רב קודם הפסח מביתו, ולא יחזור עד אחרי חג הפסח-

אם יצא תוך שלושים יום קודם הפסח, חייב לבדוק (ולא יברך אז על ביעור חמץ).

ואם יצא לפני שלושים יום קודם הפסח - אינו צריך לבדוק (וכשמגיע יד בניסן, יבטל את החמץ כמובן).

זה הכלל- כבולעו כך פולטו. על כן, כלי ששימושו באש עם חמץ יש ללבנו באש. וכלי ששימושו בבישול רותח של חמץ (כגון סירים), יש להגעילו. ספרדים- הולכים לפי רוב השימוש (באש או במים), אשכנזים- מחמירים גם אם מעט פעמים השתמשו בכלי באש, ללבנו.

יש להמתין 24 שעות בלא שימוש בכלי המיועד להגעלה.

במרכזי הציבור יש פינות הגעלה וליבון. הגעלה- במים רותחים מבעבעים. ליבון- ב 'ברנר'.

כלי זכוכית- אשכנזים ממתינים יממה ומגעילים ג' פעמים (או משרים במים ג ימים ומחליפים), אך עדיף להמנע משימוש ולקנות חדשים לפסח. למנהג הספרדים מספיקה שטיפה במים וסבון.

שיש- ניקוי, ועירוי רותחים שלוש פעמים. אם חושש שהשיש יתבקע- יכול במקום לערות מים, ליבש את השיש היטב ולכסותו בנייר כסף עב או שעוונית, במקום בו נניח את הסירים בפסח. מקום שלא יונחו בו סירים או מאכלים- אין חובה לכסות, אך יש לנקות במים וסבון.

כיור חרס- לקנות גיגית ולהניחה בכיור. או לצפות את הכיור היבש בנייר כסף עבה. או לשפוך מים רותחים שלוש פעמים (באפשרות זו, ראוי שלא להניח בו כלי רותח בפסח). כיור מתכת- הגעלה בעירוי.

תנור- לנקות עם מים וסבון חריף עד שלא רואים פירורי אוכל (גם במסילות, בגומיות וכו'), להמתין יממה (-לכתחילה), ולהפעיל חצי שעה על החום הכי גבוה.

חצובות כיריים גז- לספרדים די בהגעלה או עירוי, ולאשכנזים יש ללבנן.

בשעת צורך, אפשר במקום להכשירן, רק לנקותן ולכסותן בנייר כסף עב.

כיריים אינדוקציה- לספרדים מספיקה שטיפה עם חומר חריף. לאשכנזים יש להכשיר על ידי שטיפה בחומר חריף, ולאחר מכן לגרום להם לרתוח על ידי סיר שיניח עליהם. היכן שהסיר אינו מגיע, יש להעביר ברזל רותח.

או לנקות במים וסבון, ולהניח משטח סיליקון מיוחד לאינדוקציה על הכיריים, כל הפסח.

קומקום- אם השתמש בו רק לקפה ותה, די בשטיפה. ואם השתמש בו לעירוי על מאכלי חמץ (ולאשכנזים אפילו אם עירה על כלי חמץ ריק), אזי יש להגעילו על ידי שיבעבע והמים יגלשו על צידיו.

תנור פירוליטי- להפעיל על תכנית ניקוי בחום הגבוה ביותר. לנקות היטב את הגומיות, עם חומר פגום.

טוסטר קופץ או טוסטר לחיצה- יש להמנע משימוש בפסח, ואין לסמוך על הכשרו.

מנגל- עדיף להמנע. מעיקר הדין אפשר להכשיר על ידי ליבון עד שניצוצות אש יצאו מהמנגל ומהרשת.

משטח לייבוש כלים- לשטוף עם מים חמים וסבון חריף.

תבניות מתכת- יש לקנות תבניות אפיה מיוחדות לפסח במקום הרגילות. תבניות שברוב הפעמים בשנה השתמשו בהן עם נוזל כגון שמן, ספרדים יכולים להגעיל. ואם לרוב לא אפו בהן, אלא הניחו עליהן תבנית, לספרדים די בשטיפתן.

רשת תנור- אשכנזים צריכים ללבן. לספרדים הדבר תלוי מה רוב תשמישה- אם לרוב הניחו על הרשת תבנית, די בשטיפת הרשת. אם לרוב אפו עליה ישירות, יש ללבן.

מדיח כלים- לנקות היטב, כולל מסננת. להמתין יממה. להפעיל עם סבון על תוכנית מלאה, כשכל חלקיו בתוכו. המחמיר להגעיל את המגשים והמסננת, תבוא עליו ברכה.

כלי פלסטיק- להגעיל. והמחמיר להגעיל שלוש פעמים תבוא עליו ברכה. ואם יש בהם חריצים עדיף להימנע מלהשתמש.

כלי קורנינג- דינם ככלי זכוכית.

בקבוק לתינוק- להחליף, ואם אין ברירה- להגעיל כמו כל כלי פלסטיק.

גביע של קידוש- אשכנזים נוהגים להגעיל או להחליף. ולספרדים מספיקה שטיפתו.

מחבת-ליבון קל. ולספרדים די בהגעלה. ואם יש בה טפלון ושימושה ללא נוזלים, אין להשתמש בה בפסח.

שולחן אוכל-לנקות ולהחליף מפה קבועה (לא דקה הנקרעת).

מיחם- אם הניח עליו חמץ, יש להגעיל.

מיקרוגל-המחמיר להמנע או לקנות אחד עבור הפסח, תבוא עליו ברכה. הכשר מעיקר הדין- לנקות היטב, למתין יממה, ולהרתיח בו חצי כוס מים עם סבון עד שיתאדו המים. אם יש מגש מזכוכית, אשכנזים- להוציא אותה ולהשתמש ללא מגש, או להגעילה ג' פעמים לאחר יום. ולספרדים די בכך ששוטפים את צלחת הזכוכית. ראוי לחמם בו בתוך כלי סגור.

פלטה- לנקות היטב, לשפוך מים רותחים (בזהירות מהחשמל), לייבש היטב, להפעילה על הכי גבוה לשעה, ולכסות בנייר כסף עב. אם אי אפשר לשפוך מים עליה, אפשר לוותר על שלב זה ולהסתפק בשאר השלבים.

קולט אדים-עדיף להמנע משימוש. מן הדין מותר לאחר שפיכת מים רותחים.

ארון-לנקות עם מגבון לח. ואם זו טרחה רבה, ולא משתמשים בו בפסח, לסגור אותו ולמכור במכירת חמץ.

מקרר-לנקות באופן כללי עם מים וסבון (גם בגומיות ובמסילות וכו'), כך שלא יהיה בו חמץ. אין צורך לשפוך מים רותחים.

מסננת כיור- לספרדים די בשטיפה עם סבון, ולאשכנזים יש להגעיל.

מקלדת ועכבר מחשב- רבים אוכלים לידם במשך השנה ובפסח. לפיכך יש להפוך ולנער, וראוי לנקות עם מטלית לחה.

פלאפון- טוב להעביר מטלית לחה על הפיה.

שיניים תותבות- מנקים עם מים וסבון, ועירוי רותחים. ואם חושש שיתקלקלו מהעירוי, די במים וסבון.

מברשת שיניים- שטיפה בימים עם סבון. אך לכתחילה יש להחליף.

מותר ללבן כלים, ולהכשירם בליבון לפסח, בחול המועד.

הלכות הכשרת כלים וכשרות המאכלים הינן מפורטות, ולפיכך יש לשאול בכל ספק.

ביצים- מותרות, על אף החותמות.

תרופה לבליעה- אם היא עם טעם, צריכה הכשר. אם היא מרה- מותר להשתמש. ובכל אופן, עדיף עם הכשר לפסח

סבון/שמפו/בושם/אפטרשייב/איפור- מותרים לשימוש גם ללא הכשר, והמחמיר תבוא עליו ברכה (כדעה שסיכה כאכילה בפסח)

משחת שיניים- צריכה הכשר לפסח, ובשעת הדחק מותר גם ללא הכשר

אוכל לתינוקות- צריך הכשר לפסח

אוכל לבעלי חיים (כלב, חתול, ציפור) - צריך הכשר לפסח.

תערובת אוכל קנוי לדגים, אינו צריך הכשר לפסח.

לא חייבים למכור לנכרי מראש מזון לבע"ח שמעורב בו חמץ. לגבי נתינתו לבע"ח לאכילה בפסח, נחלקו בזה ערוה"ש והמשנ"ב, ולמעשה אם אינו מוצא אוכל כשר לפסח, יכול לתת אוכל שאינו כשל"פ לבעל החיים שלו, בתנאי שהוא בודאות פסול מאכילת אדם. אולם רבים מסוגי האוכל לכלבים ראויים בטעמם לאכילת אדם (תינוקות לוקחים מהאוכל הזה לפעמים), ולכן יש למוכרם לגוי מער"פ, ולתת לכלב אוכל כשל"פ (או בדחק אוכל שאינו כשל"פ אך פסול מאכילת אדם).

מצה עשירה – לאשכנזים אין לאכול (לחולה או ילד קטן מותר). לספרדים מותר לאכול מצה עשירה, כולל עוגיות 'פפשודו-גטניו' הנמכרות בשווקים.

מצה רכה עם הכשר לפסח- לספרדים מותר, אשכנזים נהגו להמנע לכתחילה.

חלב- אין צורך לרכוש חלב לפני פסח, המחלבות הגדולות מקפידות על ההלכה כדין

קניות- ראוי להחמיר ולהדר באכילת מוצרים קנויים בפסח, ולקנות הכשר רבנות מסודרת ולא הכשרים שאינם מוכרים

"איסור זה, כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטלו. והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה. וכל מדינות אשכנז, וצרפת ורוסיה ופולניה קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם את החומרה הטובה הזו שיש בה טעם בעיקר, ופורץ גדר ישכנו נחש" (ערוך השולחן)

על כן, אסור לאשכנזים לאכול קטניות בפסח.

רוב בני עדות המזרח נהגו לאכול קטניות. האוכל אצל ספרדי, לא יאכל קטניות ממש, אך יכול לאכול מכלים שבלועים בקטניות, ויש שנהגו להחמיר גם בכלים בלועים בקטניות.

ספרדיה הנשואה לאשכנזי- מותר לה לאכול קטניות בבית הוריה, אך לא בביתה. אשכנזיה הנשואה לספרדי- מותר לה לאכול קטניות, וראוי שתעשה על כך התרת נדרים.

לדעת כמה מגדולי האחרונים, הקטניות האסורות הן רק אלו אשר היו בימי הגזירה, וכן בתנאי שהקטניות באות במגע עם מים בתהליך ההכנה שלהן במשך זמן. אך אם אין את אחד התנאים, מותר מעיקר הדין לאוכלם בפסח (ויש מחמירים).

לפיכך, הנוהגים לאכול ליפתית/קינואה/סויה, יש להם על מה לסמוך.

שמן קטניות שנכבש בכבישה יבשה, מרן הראי"ה התיר לאכילה בפסח, שכן לא בא במגע עם מים כלל בתהליך ייצורו. לפיכך שמן קנולה וכדומה בכבישה קרה, מותר בפסח.

מוצרים תעשייתיים של תערובת קטניות (שהקטניות אינם רוב במוצר) שיוצרו לפני פסח, יש מהאחרונים שהתירו לאוכלם בפסח, כגון שוקולד וכדומה, ואפשר להקל בזה בשעת הצורך.

מותר לתת קטניות לחיית המחמד בפסח, וכן מותר לחולה לאכול קטניות.

לאחר תפילת מעריב של סוף היום, בודקים את החמץ לאור הנר בברכה, ככתוב בסידורים.

אין לאכול פת או עוגה כביצה, כחצי שעה קודם הבדיקה. אך מותר לאכול ירקות ופירות, ולשתות, כמה שירצה.

ראוי ליטול ידיו לפני הבדיקה. בודקים עם נר את כל המקומות אשר סביר שיש בהם חמץ, כולל רכב (עם פנס). אין לדבר באמצע בדיקת חמץ. ניתן לבדוק בברכה אחת כמה בתים. אפשר למנות שליח לבדוק את החמץ במקומות שונים בבית. נהגו להניח עשרה חתיכות חמץ ולמצוא אותם בבדיקה.

לאחר הבדיקה, אומרים ביטול חמץ של ערב, כנוסח שבסידורים. יש להבין את הנאמר, ולומר את הביטול גם במילים פשוטות המובנות למבטל. הביטול הוא עיקר המצווה ועל כן יש להשקיע בו זמן וכוונה.

בבוקר תתקיים בבתי הכנסיות סעודת סיום מסכת עבור הבכורות המתענים, והמשתתפים בה פטורים מן התענית, בתנאי שהיו בזמן הסיום עצמו.

שורפים חמץ. לא לשכוח לרוקן את שואב האבק שמלא פרורים מהימים האחרונים.

לאחר השריפה אומרים שוב ביטול חמץ, בנוסח שבסידורים, בהבנה ברורה של העניין.

במשך היום אסור לאכול מצות. ויש שנהגו להמנע גם מאכילת מרור.

לגבי אכילת קמח מצה בעקב פסח, יש להבחין בין מצה עשירה, לבישול בקמח מצה, ולעוגה מקמח מצה.

מצה עשירה- מותר לספרדים (אך כשלוש שעות קודם צאה"כ עד כביצה), אסור לאשכנזים.

קמח מצה מבושל- מותר.

קמח מצה אפוי (עוגה)- אסור.

לאחר חצות היום אין לעשות מלאכה גמורה כגון כיבוס, משום שאנו עסוקים בקרבן הפסח (כשבית המקדש בנוי). אך מלאכה לצורך פסח מותרת, וכן מלאכה שמונעת הפסד כספי רב מותרת. וכן מותר לגהץ.

ראוי להתפלל מנחה מוקדמת, ולאחריה אומרים סדר קרבן פסח. מכינים את שולחן הסדר ואת הקערה כמנהג העדה. טוב לקנות מצות שמורות לליל הסדר, ולישון כדי שיהיה כח לליל הסדר.

בכל הפסח ראוי להמנע מלהכנס למקום שמכר או השכיר לנכרי, ובשעת צורך גדול מותר.

הדלקת נרות חג, מברכים 'להדליק נר של יום טוב', ו'שהחיינו' (וספרדיות לא תברכנה שהחיינו). ראוי להדר ולהניח מראש נרות עבים שיספיקו לדלוק עד סיום ליל הסדר.

תפילת יו"ט.

בליל הסדר נתמקד בזיכרון השעבוד ובזיכרון הגאולה ונספר על כך לילדינו. עיקר עניינו של החג הוא העברת המידע והחוויה של השעבוד והגאולה האלוקית, הלאה לדור הבא.

אין היתר לצלם או לשדר או לצפות בליל הסדר על ידי אפליקציה או תכנת מחשב. גם אם אדם עושה את הסדר לבדו.

קידוש של יום טוב.

מנהגי ליל הסדר רבים ומגוונים, ויש לעשות את הכתוב בהגדות כמנהג העדה. יש לקרוא את כל ההגדה בפינו, באופן שהדברים יהיו מובנים למשתתפים.

יש לחזר אחר מצה שמורה לליל הפסח. מרן הרב קוק זצ"ל העדיף הלכתית מצות מכונה. ישנם פוסקים המעדיפים מצות יד.

כל אחת ואחד חייבים מהתורה לאכול כזית מצה לפחות. נוהגים לאכול שני כזית בתחילה, ואח"כ עוד כזית ב 'כורך', ועוד אחד באפיקומן (יש אוכלים שני כזית באפיקומן). ויש מנהגים אחרים לעדות שונות.

גודל כזית לכתחילה: מנהג רוב האשכנזים- כגודל הנפח של זית גדול בימינו, שהוא כנפח חצי מצת מכונה. מנהג רוב הספרדים- כשלושים גרם, שהיא בערך מצת מכונה שלימה (ספרדים יכולים להקל בכזית השני, ולאכול כחצי מצת מכונה ולא אחת שלימה).

יש להשתדל לבלוע את שני הכזית באכילה רגילה וזריזה (מעיקר הדין עד ארבע דקות).

יש לאכול את המצה ולשתות את הכוסות בהסיבה. אין להיסב בשעת הברכה אלא באכילה ובשתיה. נשים ספרדיות צריכות להסב, אך אם לא הסבו יצאו ידי חובה. ראוי גם לנשים אשכנזיות להיסב, אך אינן חייבות. וכולן חייבות שלא לעמוד.

שותים ארבע כוסות יין (מי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים). בכל כוס שותים רביעית. נפח רביעית- כחצי כוס חד פעמית. לכתחילה שותים בבת אחת רביעית. אם יש צורך אפשר לשתות רביעית תוך ארבע דקות. אם שתה רוב רביעית ולא את כל הרביעית, יצא.

נהגו שהילדים מחביאים/מוצאים את האפיקומן, ומקבלים תמורתו פרס, לחבב את המצווה עליהם.

לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול, אך מותר לשתות. יש להשתדל לאכול את האפיקומן לפני חצות, אך היו גדולים שלא הקפידו כשיטה זו. ראוי להאריך בסיפור יציאת מצרים, ויש שנהגו כך עד אור הבוקר.

מותר לטאטא את הרצפה המרוצפת. אולם אסור לשוטפה.

שחרית של יו"ט. תפילת הטל. שכח 'מוריד הטל' ואמר 'משיב הרוח'– אם נזכר עד סוף הברכה, חוזר לראש הברכה. אם לא, חוזר לראש התפילה.

מותר לאכול ביו"ט ביום בשר צלי.

בהנחה שהחתיכות בה פחות מכזית, מזונות ועל המחיה (וטוב לכתחילה לאוכלן בתוך סעודה של מצה עם נטילה והמוציא על המצה הרגילה).

אם יש בה חתיכה של מצה כזית, ברכתה המוציא וברכת המזון.

על עוגת שכבות מצה (לא מבושלת), מברך המוציא וברכת המזון.

סופרים ספירת העומר. שכח לספור, יספור ביום ללא ברכה ובשאר הלילות בברכה. שכח גם ביום, יספור בשאר הלילות ללא ברכה.

המנהג הנפוץ הוא שאין מניחים תפילין בחול המועד בא"י.

עבודה בחול המועד-

אסור לעבוד בחול המועד. אמנם, אם יפסיד את מקום עבודתו בשל כך, מותר.

בנוסף, בהפסד הקרן (דהיינו מה שכבר יש לו) מותר לעבוד במועד. בהפסד רווח, אסור לעבוד, משום שזו עצם התקנה.

גם כשמותר לעבוד בהפסד קרן, זהו רק מלאכה דלה, שאינה של אומנים (אלא אם האומן שינה מדרך עבודתו הרגילה).

במקרה של הפסד רב, מהקרן, מותר גם מלאכה רבה.

אם מדובר בצרכי רבים חיוניים, במזון המתקלקל מהר (ירקות), מותר.

במזון הנשאר זמן (פירות), ובשאר צרכי המועד שנשארים זמן, מותר למכור (לצורך המועד) בצנעה, דהיינו כשדלת החנות סגורה ומוכר לאדם יחיד כל פעם בצנעה.

כתיבה מדוייקת אסורה, חובבנית מותרת ונהגו להתחיל באלכסון.

נוסף לכך, יש יוצאי דופן לגבי עבודה במועד-

מותר למכור כרגיל (ואםילו בשביל ריווח שאינו הפסד הקרן) ביריד מיוחד הקיים רק בחול המועד.

כמו כן, אם הזדמן לו ריוח מרובה במועד (אפילו שיהיה גם אחרי המועד), יכול למכור בצנעה. ויוציא לשמחת יום טוב יותר ממה שהיה דעתו להוציא.

כתיבה מדוייקת אסורה, חובבנית מותרת ונהגו להתחיל באלכסון.

מי שנאלץ לעבוד בחול המועד, יכול לעבוד גם במקום שלא הוכשר לפסח. אך לא ימכור חמץ.

אין להתגלח ולהסתפר בחוה"מ. אך הרגיל להתגלח בכל יום מימות השנה הרגילים, ואם לא יתגלח בחוה"מ יצטער מגירוד ואי נעימות בפניו, מותר לו להתגלח בחול המועד.

אין לכבס בחוה"מ, אלא אם נגמרו הבגדים הנקיים לתינוקות.

הדלקת נרות בערב החג, מברכים 'להדליק נר של יום טוב'.

יש שנהגו לומר שירת הים בציבור, ובמיוחד על חוף הים.

עד ל"ג בעומר אין להתחתן ואין להסתפר/להתגלח. מי שהוזמן לחתונה מותר לו ללכת.

אין להאזין בימי הספירה לשירים עליזים או רועשים, אנו אבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא. שירים רגילים מותר לשמוע מהרדיו ומטייפ וכד', אך לא מלהקה חיה.

לקראת חג העצמאות מותר להסתפר ולהתגלח (החל מצהרי יום הזכרון). וכן מותר לשמוע מוזיקה עליזה, אפילו חיה

ביום ל"ג בעומר מותר להסתפר ולהתגלח, ולספרדים בבוקר ל"ד