מה משמעות "לא תבערו אש" בשבת?
שאלה
*ב* שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל־הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת *ג* לֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת בפסוק ב׳ מופיע איסור עשיית כל מלאכה בשבת והעונש על אי עמידה באיסור, בפסוק ג׳ מופיע ציווי האוסר על *ביעור אש* בכל מושבות בנ״י, במילון מופיע הפירוש לפועל *ביעור* כ ׳חיסול, השמדה, סילוק׳. בנוסף יש ציווי על ׳ביעור חמץ׳ בערב פסח שפירושו לחסל/להשמיד/לסלק את החמץ ולאו דווכא לשרוף. האם ישנה טעות שורשית בהעברת תורה שבע״פ ומישהו במהלך הדורות הפך בין *ביעור* ל *הבערה* והכוונה המקורית היא להורות לעמ״י ש *לא* לחסל/להשמיד/לסלק את מקורות האש מהמושבות ביום השבת?
תשובה
ביעור אש, הוא הבערת אש. עיין בבמדבר פרק יא פסוק א,שם מפורש הדבר. ביעור ללא הצמדת המילה אש, אפשרי באש, או בהפקר וכדומה, כגון בביעור שמיטה, וביעור חמץ. יש לעשות תשובה בהקדם, על המילים 'טעות שורשית בהעברת תושב"ע'. כל תורתנו, ברוח הקודש שבבתי המדרשיות, כרצון ד' במידות שהתורה נדרשת, וכפי שכתב רמב"ן בתחילת בבא בתרא, שדרשות חז"ל הם נבואה בדרכי השכל.