מה הדין בשימוש בגורלות וניבוי עתידות?
שאלה
"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מה הדין לגבי שימוש בגורלות- הרי ראינו בתנ"ך שהיה בשימוש- עכן, יונה הנביא, גורל בקורבן יוה"כ...וכמו כן מאוחר יותר בגורל הגר"א. מה יהיה הדין כיום בשאלות עתידות, בהכרת הפנים ושרטוטי הידיים? שאלות באגרות הקודש לאדמו"ר מחב"ד?
תשובה
מותר לפתוח ספר קודש, ולראות היכן נפתח, ויש בזה כעין קצת רמז משמיא במה להתחזק. מופיע בקדמונים שהובאו בחיד"א יו"ד ובמשנ"ב או"ח בסימן שכב. אולם אסור מדאורייתא, לפנות למת עצמו (כגון זה שכתב את הספר), כמבואר במשנה תורה הלכות ע"ז - "כללו של דבר כל העושה מעשה כדי שיבא המת ויודיעו לוקה". ובבית יוסף סיכם- "כתב רבינו ירוחם שואל במת אפי' ע"י השבעה הוי בכלל דורש אל המתים עכ"ל ונראה דכתב כן לומר שאע"פ שאינו מרעיב עצמו ואינו לן בבית הקברות הוי בכלל דורש אל המתים". וזו גם שיטת מרן השו"ע למעשה. אך לשיטת הרמ"א, מותר, כדעת הרא"ם, לחלק בין גוף המת לרוחו. יעויין טור ב"י שו"ע וש"ך יורה דעה סימן קעט סעיף יד. על כל פנים, במחלוקת דאורייתא, גם לאשכנזי יש להחמיר. לגבי גורלות שהיו בימי המקרא, היו בציווי נביא במיוחד. ככלל, אנו הולכים כדברי רש"י על הפסוק תמים תהיה עם השם אלהיך- "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו".