מדוע אין מפרישים תרומה גדולה בדמאי?
שאלה
שלום הרב, ברמב"ם הלכות מעשר פרק י הלכה י, כתוב עם הארץ שאמר לחבר צא ולקט לי תאנים מתאנתי אוכל מהן החבר עראי ומעשרן דמאי. ומפרש רדבז שהחבר מעשר דמאי אם רוצה לאכול אכילת קבע, ומעשר דמאי ולא ודאי כי עמי הארץ מקפידים על תרומה גדולה, ולכן מניחים שעם הארץ הפריש תרומה גדולה ממקום אחר. לאחר מכן כתוב ואם אמר החבר לעם הארץ ללקט לו... וחזקתו שהפריש עליהם ממקום אחר. למה במקרה הראשון החבר לא צריך להפריש לעצמו תרומה גדולה ובמקרה השני חזקה שהפריש תרומה גדולה אם אינו חייב להפריש?
תשובה
המקרה השני הוא כשיש תיווך של חבר שחזקתו מפריש. עיין בלשון הרמב"ם שוב.