כיצד לנהוג בהלכה במיון צבאי?
שאלה
שלום הרב הייתי במיון בצבא בשבוע האחרון. ומסתבר שהייתי הדתי היחיד מבין כ 50 בני נוער. ויש לי מספר שאלות שהייתי צריך להתמודד איתם במהלך הימים שהייתי שם, ברשות הרב. שאלה ראשונה המפקד מינה אותי כאחראי על תפילות, והגיעו אלי אנשים ואמרו שאם אני צריך שישלימו מניין שאני ארגיש בנוח לבקש מהם. לאחר בירור קטן אני הבנתי שמדובר ב כעוד שני אנשים שמקיפידים ברמה כלשהי על שבת והשאר לא, ורחוקים, אולם רוצים לעזור לחבר בצוות. לא ידעתי מה לעשות, לא היה לי רב לשאול. האם הייתי אמור לוותר על עשיית המניין או לא? האם אפשר לעשות מנחה מקוצרת (כשיש עוד המון זמן ביום לתפילה) כי הם לא יודעים מה באמת לעשות בחזרת השץ (למרות הסברים) וגכ בגלל שלא רציתי לקחת מהם יותר מידי זמן? שאלה שניה. באחת ממשימות הגיבוש היינו צריכים לעמוד כולם צפוף אחד ליד השני על רגל אחת ונאחזים זה בזה. והיינו קבוצה מעורבת, ולא היה אפשר שלא להחזיק במישהי ומישהי בי. בסוף ברחתי מזה בצורה אלגנטית. אבל האם זה היה נכון להימנע. האם הייתי צריך להעלות את זה למפקד? או שמא שבגלל שהייתי כביכול בצבא אז לא? שאלה שלישית עשו לנו הקפצה מוקדם מאד בבוקר (ממש בנץ). לא היה רשות ללכת לשירותים או כלום, ואחרי שעשינו "ח" ועוד כמה דברים שחררו אותנו להתחיל את היום. היה נכון להתעקש על נטילת ידיים? שאלה רביעית משהתעוררנו ועד סביבות 830 היינו באימונים/אתגרים של המיון. לא היה זמן להתפלל, היה נכון להתעקש שיתנו להתפלל לפני שעושים משהו בכלל? שאלה חמישית אחד החברים לצוות שלא מאד קרוב, בא אלי אחרי תפילה ושאל אותי למה אומרים קדיש בכל תפילה וכמה פעמים בכל תפילה. אמרתי לו שאני לא יודע את התשובה, אולם אני אחרי המיון אלך לבדוק ואשלח לו תשובה. רציתי לענות שקדיש נועד לחלק בין חלקים לתפילה, ושאומרים אותו רק במניין. ובארמית המלאכים לא מבינים את השפה אז התפילה הולכת עד לכסא הכבוד האם זה נכון? תודה רבה הרב וסליחה על כמות השאלות. בשורות טובות.
תשובה
א. יחיד, בכל בתפילות ב. נהגת נכון, והיה נכון גם להעלות זאת למפקד ג. בדיעבד די במידי דמנקי כגון שפשוף בשמיכה, ובמשך היום כשיגיע למים יטול ויברך ד. היה נכון להתעקש על תפילה ה. יפה כתבת בעניין הקדיש, ונכון להדגיש גם את משמעותו- קריאת כיוון של הייעוד הגדול, שכל העמים יעבדו את השם שכם אחד, סביב המוסר של התנ"ך. הקדיש בארמית גם משום שכך הבינו ההמון בעבר את השפה. בכל שאלותיך יש כלל שזור שעליך לזכור- הצבא מקבל אותך כפי שאתה, בלי הצגות. תהיה אתה, לגמרי. זה אמיתי, ישר, וגם מוערך יותר.