יציאה מהארץ לטיול אחרי שמינית, מה הדין?
שאלה
שלום הרב, ערב טוב! לא מזמן כמה חברות הציעו לי להצטרף איתן לטיול סוף שמינית בחול. לפי מה שאני יודעת יש בעיה עם היציאה מהארץ לצורך טיול. רציתי לדעת האם באמת יש בעיה בכך, ואם כן מהי הבעיה. אני אשמח לדעת בכללי מה החשיבות של לא לצאת מהארץ ובכללי מאיפה זה מגיע ולמה פוסקים ככה. תודה רבה!
תשובה
יעקב אבינו לא רצה לרדת מא"י אפילו כדי לפגוש את יוסף בנו אהובו לאחר מעל עשרים שנה שחשב שהוא מת, משום קדושת הארץ. ורק כשעודד אותו הקב"ה לרדת, כפי שכותב המדרש והובא ברש"י על הפסוק 'אל תירא מרדה מצרימה', הסכים יעקב לצאת מהארץ. כתוב בגמרא בגיטין- "אמר רב ספרא כי הוו מיפטרי רבנן מהדדי, בעכו הוו מפטרי משום דאסור לצאת מארץ לחוצה לארץ". דהיינו, בני ארץ ישראל לא עברו את הגבול כשליוו את חבריהם, משום שאסור לצאת מהארץ. כתב הרמב"ם בהלכות מלכים- "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור אא"כ חזק שם הרעב ... ואף על פי שמותר לצאת ברעב חזק, אינה מדת חסידות שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום". הרמב"ן הסביר בהשגה למצוה ד בספר המצוות, שהטעם הוא ביטול מצוות ישיבת ארץ ישראל וקדושתה. לכהן יש עוד איסור נוסף לצאת, משום שיש טומאה בארץ העמים מדרבנן שאסור לו להטמא בה. הכוזרי הסביר שארץ ישראל מתאימה באקלים ובמציאות שלה, לאדם מישראל, ורק בה שורה בכלל ישראל שכינה. השם ברא את העולם עבור מגורי הגויים, ואת ארץ ישראל עבור מגורי עם ישראל, סגולת הארץ וסגולת האדם חוברים כאן. רבינו הגר"א כתב על ארץ ישראל- "אני תודה לאל נוסע לארץ הקדושה, שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל, וחמדת השם-יתברך, כל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה". את היופי שבארצות אחרות אפשר לראות במדיה, ולא ללכת אליהן. העולם לא נברא בעיקרו כדי שנראה את יופיו בטיסות בעולם, אלא כדי שנוציא אל הפועל את סגולת נשמתנו בתורה ובמעשים טובים, דוקא בארץ ישראל. מי שמקל לטוס לחו"ל עבור מצוה כלשהי, סומך על דעת המשנה ברורה שהתיר לצאת עבור דבר מצוה אחרת, ולאו דוקא מה שפרט הרמב"ם בשם הגמרא. אך עבור טיול, גם המשנ"ב אסר בפירוש. אמנם יש מעט אחרונים (הרב ישראלי, הרב ווזנר) שהתירו לטייל, אם נוסע לזמן קצר לראות נפלאות הבריאה להודות להשם, וחוזר. אך לא נראים דבריהם מסוגיות הגמרא, ואלו דעות מיעוט באחרונים. יש לדעת שלכל יציאה מן הארץ יהיה מחיר רוחני, שנתרחק מאוירה הקדוש של א"י ונתכנס בטומאת ארץ העמים. קיבלתי מהרב מרדכי אליהו, שהיוצא שלא כדין לחו"ל, מפסיד לעולם את שני המלאכים המלווים אותו, ואינם מלווים אותו יותר, אפילו בשבת. הוא הסביר שהמלאכים המלווים את האדם בשובו מבית הכנסת בערב שבת, אלו המלאכים של א"י. וכיוון שיצא מא"י, נסתלקו ואינם שבים גם כששב לא"י. והמשיך ואמר ברוח קדשו, שאם לא ידע האדם מראש שזה הקלקול הנורא שנגרם, ולו ידע לא היה יוצא, אזי יעשה תשובה אמיתית וגם יקבל בפירוש על עצמו מעתה שלא לצאת מא"י (שלא בהיתר גמור), והמלאכים ישובו. לגבי טיסה לפולין, אין בכך מצווה. אפשר ללכת ליד ושם, ולהקדיש את חיינו למען בניית הגאולה אחרי השואה.