כיצד להתייחס לחטאים שאי אפשר לתקן לגמרי, במיוחד בן אדם לחברו?
שאלה
שלום הרב, אשמח לשאול. אני עובד עם אנשים מתמודדי נפש. יש בחור עם אוסידי, שזה גורם לו להשתקע עמוק ביאוש בגלל המחשבה שגם אם יחזור בתשובה לעולם לא יוכל לתקן (באופן מושלם) את העוונות שעשה. בן אדם למקום הוא מקבל, אך בן אדם לחברו הוא יודע שלא יוכל להשיב את כל מה שלקח מאחרים. זה ברור לי שיש כאן עניין טיפולי עמוק שקשור לקושי של הבן אדם לקבל את זה שיש לו חסרונות, ויש דברים שלא יוכל לתקן בדווקא, או שיהיה לו קשה מאוד, וזה מייאש אותו. מבחינתו, התורה מצווה על האדם לחזור בתשובה רק בגלל שהיא רוצה שימשיך לקיים מצוות, אך גם היא יודעת שלעולם לא יוכל לתקן חלק מהעוונות שעשה. עם זאת, לטובת הטיפול אני חושב שאני (כאיש שיקום וטיפול) זקוק למבט תורני עמוק יותר ביחס לשאלת התיקון של חטאים שאין עליהם תשובה, או שהתשובה עליהם מסובכת יותר. זה נכון גם ברמה ההלכתית מה לעשות, וגם ברמה הרוחנית כיצד יתייחס אדם לעוונות הללו שעדיין לא הצליח לתקן, ואולי גם עד 120 לא יצליח.
כ"ב טבת תשפ"ה - 22.1.2025תשובה
ישר כח על המסירות להיטיב לאנשים הזקוקים לכך. אין חטאים שאין עליהם תשובה. אמנם יש תנאים בחטאים מסויימים, כיצד התשובה תכפר. ביטל מצוות עשה- תשובה מספיקה. עבר על לא תעשה- תשובה ויום כיפור. עבר על לא תעשה שיש בו עונש כרת או מיתת בית דין- תשובה, יום כיפור, ויסורים. עבר על חילול השם- תשובה, יום כיפור, יסורים, ומתכפר לו ביום שמת בעודנו בתשובתו. אפשר לעיתים לפדות יסורים בצדקה וחסד. וגם צום הוא כנגדם. וכנגד מיתה- תשובה וצדקה רבה, וישמח חתן וכלה, כמבואר בסוף שערי תשובה לר"י. ישוב א"י מכפר, וכן נישואין, עניית אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו. אם באים על אדם יסורים, יגיד 'כפרת עוונות' ויכוון לעבירה ההיא. תלמוד תורה בעמל, עם תפילה, בכוחם לחולל כפרה גדולה גם הם. מה שהעולם אומרים בשם הזהר על הוצאת שז"ל שאין לזה כפרה, הגר"א כבר הראה משני מקומות בזהר שיש כפרה על כך בעמל תורה ותשובה. לגבי גזל, חייב להשיב, בנוסף לחילוקי הכפרה הרגילים. אם אינו יודע למי גזל בעבר, יתרום השווי לצרכי רבים. סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור. השמים שמים לד', הוא עושה חשבונות בחכמתו העליונה. והארץ נתן לנו, לפשפש במעשינו ולנהוג כהלכה בחזרה בתשובה, ולאחר מכן אין להרהר כל העת שמא לא התקבלה תשובתו, משום שיש בכך ערעור על דבר ד' שיש אפשרות לשוב מחטאים. כך כתב רבינו יונה בשע"ת. אמנם יש כד דברים המעכבים את התשובה, ובכללם גם האוכל שוד עניים, החולק עם גנב, מי שלא משיב אבידה, ועוד דברים הקשורים גם לגזל בין אדם לחבירו. אולם כתב הרמב"ם בסוף פרק ד בהלכות תשובה, אפילו על כד דברים אלו- "כל אלו הדברים וכיוצא בהן, אע"פ שמעכבין את התשובה אין מונעין אותה, אלא אם עשה אדם תשובה מהן, הרי זה בעל תשובה ויש לו חלק לעולם הבא".