כיצד ליישב את מהלך הדעת והחכמה אצל המהר"ל והרמח"ל?
שאלה
שלום הרב המהר"ל בתפראת ישראל פרק י כותב שהדעת-טהרה גדולה מהחכמה-קדושה, אשמח לדעת איך זה מסתדר עם מה שכותב הרמח"ל במסל"ש ומה כוונת המהר"ל כשהוא מקביל את הדעת לטהרה ואת החכמה לקדושה
ז' שבט תשפ"ה - 5.2.2025תשובה
לשיטת המהר"ל, חכמה היא במדריגת הקדושה, ולמעלה ממנה הדעת שהיא במדריגת הטהרה. כוונתו היא, שככל שדבר מופשט יותר, כך הוא שכלי ועליון. קדושה היא מופשטת, אך טהרה מופשטת ועליונה ממנה. כפי שהיפך הטהרה היא טומאה, והיפך הקדושה הוא חולין. וטומאה חמורה מחולין לאין שיעור, משום שהיא קלקול במדריגה עליונה ומופשטת מאד. עיקר ביקורתו שם, היא כנגד שיטת הרמב"ם, אף שלא הזכירו, מפאת כבוד רבינו הרמב"ם. לגבי המשגת מושגים אלו במשנת הרמח"ל, אין סתירה, משום שמהר"ל דיבר על השגות והגדרות, ורמח"ל דיבר במסל"ש על מידות של הנהגות מעשיות.