כיצד הגענו ל"כאיש אחד בלב אחד" והאם אפשר שוב?
שאלה
איך הצלחנו להיות כאיש אחד בלב אחד ולמה זה רק פעם אחת מתוך 42 מסעות? האם כדי שזה יקרה שוב, כולם צריכים לשמור תו"מ? לפי איזו שיטה?
ט"ו שבט תשפ"ה - 13.2.2025תשובה
א. ע"י התאחדות האידאה הלאומית סביב האידאה האלהית שהיא שורשה. ב. הדבר קרה בעוד זמנים, במידת מה. למשל בימי שלמה. ויקרה במלואו לעתד"ל. ג. כדי שהאידיאה הלאומית תכיר את שורשה, האידיאה האלהית, וביציבות שלא תימוט, יש צורך בתורת הכרה של יראת שמים בכלל ישראל, בעמקות ההבנה. כתב הרב זצ"ל באורות התחיה- "אפיה של הגאולה הבאה לפנינו, שראשית צעדיה הננו חשים ומרגישים, הוא בתוכיותה של כנסת ישראל. מתפתחת היא האומה, בכל כחותיה, מגדלת היא את רוחה, את טבעה ואת עצמיותה, אינה מכרת עדיין את עומק הישות העליונה שהיא כל יסוד תקומתה. עינה לארץ, ולשמים עדנה לא תביט. היא אינה שבה עדיין אל אישה הראשון בפועל, היא מעבדת את חייה בכחותיה הנמצאים בשרשי נשמתה. אמנם בלא קריאת שם, בלא מגמה מבוררת הכל הוא אור ד' וכבודו, אבל לא היא ולא העולם מכיר זה בבליטה, שם שמים לא שגור בפיה, אומץ וגבורה רודפת היא, אבל באמת הכל קודש ואלהי הוא. רק בהגמר התוכן, בהעלות האומה למרום מצבה, אז יוחל אור אלהי נקרא בשם המפורש להגלות, יגלה ויראה, שכל מה שהאיר וכל מה שיאיר, כל שחי וכל שיחיה בה, הכל אור אלהי עולם אלהי ישראל הוא, "וזה שמו אשר יקראו ד' צדקנו", "ושם העיר מיום ד' שמה". מצב גאולה זה הוא יסוד החזון של הרזים, שכנסת ישראל לא תשוב למקומה לעתיד כי אם קודשא ב"ה וכל חיליו יבאו אליה, ויקימו אותה מן עפרא ביקר סגי, אשרי עין ראתה כל אלה, ולמשמע אוזן ותקוה תשמח נפשנו. והמשך הזמן, העובר בין ההופעות המיוחדות המרוכזות בכנסת ישראל, עד שיופיע אור תפארת ישראל, לדעת כי שם ד' נקרא עליה, הוא זמן חבלי משיח, שרק אמיץ אונים כרב יוסף היה אומר עליו בנגוד לכל האומרים, ייתי ולא אחמיניה ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופתא דחמריה". תלמד את מאמר הרב זצ"ל למהלך האידיאות בישראל, להכרת העניין היטב.