כיצד להבין כפירה כ"אדישות" כלפי עמלק ו"לך כנוס"?
שאלה
שלום הרב, ב "לעשות פורים" על המשפט "מי שהוא יהודי כופר בע"ז ומודה באמונת אל אחד.." הרב טאו מסביר מהי כפירה, שלאפוקי שנאה, שלא מביאה למטרה, שברי בשנאה- עמלק מקבל את מה שהוא רצה, את היחס, וזה כבר הפסדנו במלחמה. אבל כפירה זה אדישות, חוסר יחס לדבר, שהדבר לא מעניין אותי זה מראה שאני כופר בו. אם כן אני אשמח לשאול איך זה מסתדר עם היחס שלנו כל הזמן לעמלק, במצות זכור, בשירה "עמלק תסתלק" , וכו' וכו'. נשמע שאנחנו לא כופרים בו. לגבי מאמר עד לא ידע, שהרב כותב "האמרה הנצחית של לך כנוס את כל היהודים היא מוכרחת להחיות אותנו עוד הפעם, ולרוממנו מכל שפלותינו". שלעומת המצב שהיה פירוד גדול בעם בעקבות רצח ארלוזורוב, "רוח הקודש עומד הוא ממעל לכל חליפות העתים". רציתי לשאול מה המשמעות של זה היום, איך משפיעה הארת פורים השנה, של לך כנוס את כל היהודים, על הפירודיות שכן נשארה איתנו השנה. מה זה אומר שזהוי אמירה נצחית? ובנוסף האם יש דבר שיש לנו לעשות בזמן הארה בשביל לנסות לתקן את נקודת הפירוד? תודה!
ו' אדר תשפ"ה - 6.3.2025תשובה
א. לא קראתי את דבריו ולכן לא אוכל להתיחס אליהם ב. הפירוד מגיע מריחוק מהקודש, ולכן יש לחזק את הקשר לקודש שהוא האידיאה האלהית העומדת ביסוד האידיאה הלאומית שלנו ומחיה אותה, ועושה אותה חטיבה אחת מהותית ולא רק כמותית ג. להרבות בקדושה ובענווה