כיצד להבין תחושת ה"הנגאובר" לאחר מצוות השתייה בפורים?
שאלה
איך אפשר להבין את ה״הנגאובר״ שיש אחרי פורים? לפי הרבה מאוד רבנים זה מצווה ענקית לשתות בפורים. ויום אחרי זה יש בדרך כלל כאב ראש ובחילה. בדרך כלל מצוות הם נעימים, כאן יש תחושה קצת מגעילה שגורם לחשוב שאולי לא מקיימים את המצווה כמו שצריך.
ט' אדר תשפ"ה - 9.3.2025תשובה
פשט הגמרא, וכן דעת הרי"ף, הרא"ש והשו"ע, שיש לשתות עד דלא ידע, כפשוטו. דעת רבינו אפרים שסבר שהגמרא חזרה בה מעד דלא ידע, לא נתקבלה. אמנם דעת הרמ"א ע"פ ראשונים אחרים, שישתה מעט יותר מלימודו וישן ובזה יצא ידי חובה (ויש עוד שיטות, מקלות יותר, שלא ידע לחשב גמטראות ארור המן וברוך מרדכי שהן זהות וכו'). מנהג הישיבות כשיטה א, ומי שלא מסוגל או שאינו בן ישיבה, ינהג כשיטה ב. אמנם גם לשיטה א, אין הכוונה שיאבד צלם אנוש ויאבד שליטה על הסוגרים וכו', אלא ישתכר במידה שיתבלבל בין המן למרדכי. לשאלתך, גם בליל הסדר, היו אמוראים שסבלו משתיית ד כוסות והיו עם כאבי ראש חודשים לאחר מכן. תשתדל לשתות דברים טעימים, ותכוון לשם מצוות הקב"ה, אף שאתה יודע שיהיה לא נעים קצת לאחר פורים. אם אסתר מסרה נפשה על עם ישראל, אתה יכול למסור את תחושתך הנעימה על זכרון מסירותה וישועתנו.