
כיצד להתייחס לישיבה הנהנית מתקציבי מדינה ומבזה אותה?
שאלה
שלום הרב כיצד צריך להתיחס לישיבה שמקבלת כספים מהמדינה, אבל מבזה את המדינה, ושרה שירים נגד הציונות בשמחות של בני הישיבה?
י"ב אדר תשפ"ה - 12.3.2025תשובה
כתב הרב זצ"ל לר"ז יעבץ, באגרת תתעה- "יקרת מכתבו קבלתי כעת, והנני עדיין מלא דכאות לב מפגיעתם של בני בית מאהבינו, המתיימרים להיות מנהיגי 'אגודת ישראל', אשר לא ישימו אל לב למעשה ד' הנורא אשר הוא עושה בכל מערכות המאורעות, על גוי ועל אדם יחד, להוציא על ידו לאור עולם את הצביון השלם של חיי האדם הכללי, האגוד וקשור בנצח ישראל, אשר לא ישקר ולא ינחם. ובלא חרדת לב, ובאפס התעמקות חודרת, ישיתו פיהם לדבר גבוהות במרום ונשגב, להחשיך מילין נגד חזון הפלאות אשר עינינו רואות על דבר צמיחת קרן הישועה, ההולכת וצומחת מני אז על ידי קיבוץ נידחים אל הררי קודש, וכעת כבר הזרוע נטויה היא על כל העמים, ודבר אלהינו יקום לעולם. לכתוב להם מכתב בדברי שלום, על זה כמובן הנני מוכן בע"ה, אף כי מסופקני אם יועיל, כי יש כאן יציאה מן הכח אל הפועל טינה ישנה שבלב, של כיתה ידועה המתחסדת בחסידות ארסית שאינה יכולה לסבול כל תנועה של חיים לאומיים ביחוד ביחס לישראל בארץ ישראל, וכל מה שעשו עד כה בזה היה כאלו כפאם…וכאן מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו, להשליך נעל על תקות החיים על אדמת הקודש. והתוצאות מזה, החביבות עליהם היא השתקעות של גלות, ללקט במנוחה פירורים תחת שולחן אשכנז, ועל יסודות של יראת שמים מזוייפת זאת, בונה היא המינות וההמרה המגועלה את קינה, וביצי צפעוני כאלה מתבקעות הן במשך זמן קטן, של דור דורים בערך. והנה אף על פי שלגבי אלה בעלי הקרנים, המכתב ללא יועיל, בכל זאת אנחנו צריכים לעשות את שלנו ולפתח בשלום". אולם יש להשלים דברים אלו, בדבריו במקומות רבים אחרים (באגרות ובפנקסים), על כך שמתנגדי הציונות גם הם תורמים למהלך הציוני האלוקי, בכך שהם עומדים על טהרת הקודש שלא לקבל את הטעויות הרוחניות שיש (ויש) בחלקים נרחבים מדוברי הציונות החילונית. בשל סירובם לקבל את הציונות כפי שהיא, הציונות תזדכך ותיטהר. עמדה זו הנראית דואלית, אינה אלא אחדותית. מצד האמת, יש לחשוב ולהרגיש דחיה עמוקה מחוסר הכרת הטוב של המתנגדים לציונות. השי"ת גואלנו, והם סרבים להכיר ולהודות. כמה נורא הדבר. ומתוך כך, יש להבחין כיצד טעותם זו מבצעת תפקיד של עמידה על טהרת המגמה הציונית ואי התפשרות עליה עד תומה. כמובן ביזוי וכד', הם קליפה שיש להשליך בכל אופן, ולהשאר רק עם עצם הטענה, ולהבין את שיבוצה האלוקי בתהליך תחייתנו.