מדוע התורה שבכתב כמעט לא עוסקת באבלות ועולם הבא?
שאלה
שלום הרב, סליחה על השעה, חיפשתי התייחסות של התורה לעולם הבא אבל התורה עוסקת ברובו לעולם הזה. יש בתורה שבכתב פסוק המתייחס לאבל או אובדן בכלליות? לא מקרים ספציפיים כמו לדוגמא מות יעקב. ואם אין, אני ממש אשמח לדעת למה ומאיפה לומדים את מצוות האבלות. תודה רבה )
י"ט אדר תשפ"ה - 19.3.2025תשובה
א. עולם הנשמות שלאחר המוות הוא שולי ולכן התורה לא התיחסה אליו. העיקר הוא עולם הבא, דהיינו העולם הזה לאחר תיקונו, לאחר תחיית המתים. כל התורה מדברת רק עליו- עולם גשמי שיש בו מקדש, נבואה, השראת שכינה, מלך, סנהדרין, עם ישראל בארצו עוסק בתורה ומצוות. חלק מציוויי התורה, מכוונים לעולם של הדרך, כיצד לתקן את העולם כך שיגיע לעוה"ב. לגבי עולם הנשמות, זו תורה שבעל פה. בנוסף כתבו הראשונים, שחלק אלוה ממעל לא יכול למות, וזו הוכחה פשוטה. ב. לגבי אבל ואבדן, התורה פונה בעיקר לכלל האומה בכל דבריה. ופחות מדגישה חוויות פרטיות, אם כי יש התיחסות לדברים מסויימים. כמובן יש ערך ומקום חשוב לחוויה הפרטית, אך היא מקבלת את ערכה האמיתי רק מתוך שיבוצה בהבנה של התהליך הכללי של תחיית האומה בארצה. לגבי מצוות האבלות, רוב הפרטים בה הם מדרבנן או מנהגים. יש רק מצוות ספורות שהן ממש מדאורייתא- אנינות טרם קבורה (מו"ק כג ע"ב), אבלות על שבעה קרוביו יום אחד (ויקרא כא ב), איסור תפילין (דברים טז ג ועייני ירושלמי ברכות ג א). את השבעה, תיקן משה רבינו על בסיס אבלותו של יוסף (בראשית נ י). אבלות שלושים למדו מכך שעם ישראל בכו על משה שלושים יום כמבואר בדברים.