כיצד מבחינים בין יוצא דופן מזערי לפרט המערער כלל בכוזרי?
שאלה
שלום הרב, הכוזרי כותב במאמר שלישי גם בפסקה יא וגם ב- מג בהקשר של צדק הבורא, וטענות הקראים, שכאשר מתאמת לאדם הכלל של הדבר, לא לשים לב לפרטים כי בהם ייכנס דמיון שוא, ובאמת הכלל הוא המלמד אותי את העיקר- וזה שיש יוצא דופן זה לא מפריע להבין את העיקרון. בקראים ובאופן כללי כאשר מתאמת אצל האדם ידיעה, איך הוא יידע להגיד שיש פרט שאין לשים לב אליו, ומתי יידע לראות שזה פרט שהוא משמעותי, שהוא נקודת מפנה. לדוג, הידיעה הכללית שאנו נולדנו עם נשמה ישראלית בלי יכולת לשנות את זה בכלל, וזה לא תלוי ביד אדם, אחרי שידעתי את זה, ואז אני מקשה מגרים, שהרי הנה האדם משנה דבר שחשבתי שבלתי ניתן לשינוי. איך אפשר בעצם להבחין בין יוצא דופן שאין לשים לב אליו לבין דבר שמפיל את הכלל? תודה!
כ' אדר תשפ"ה - 20.3.2025תשובה
רוב כמותי, ורוב איכותי. הם קובעים מהו כלל בסוגיה זו. על כן בדוגמת הגר שהבאת, אנו יודעים ששינוי זה שעשה הוא חריג ורק חיצוני, משום שנשמתו תמיד היתה מישראל אלא שנתגלגלה בין האומות ויצאה אל הפועל כשהתגייר. וגם לאחר שעשה זאת, שווה לא ישווה אלינו כלשון הכוזרי, בסגולה ובנבואה.