האם יש בחינות שתפילה עדיפה מלימוד תורה ובשעת צרה?
שאלה
שבוע טוב כבוד הרב, 1. האם יש בחינות שהתפילה עולה על לימוד תורה? 2. כשיש צרה, מה עדיף לעשות, להתפלל או ללמוד תורה? אשמח למקורות אם ישנם.
ז' ניסן תשפ"ה - 5.4.2025תשובה
א. תורה היא חיי עולם, תפילה היא חיי שעה. תורה גדולה מן התפילה. יתירה מכך, מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה, וכפי שהסביר הרב זצ"ל בעולת ראיה, שהתורה מסלקת הגשמות, וללא הקדמה זו של ת"ת, התפילה אשר לשונה לשון דימוי אנושי עלולה להתפרש כפשוטו, והאדם יגשים האלהות ברעיוניו. יחד עם זאת, כתב הרב זצ"ל על חשיבות התפילה לעסק התורה- "לִפְעָמִים אֵין אָדָם יָכוֹל לִלְמֹד מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק הַרְבֵּה לִתְפִלָּה, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן כָּרָאוּי הַנְּשָׁמָה צְמֵאָה, וְדוֹמֶה הַדָּבָר כְּמִי שֶׁצָּמֵא הַרְבֵּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל עַד אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה תְּחִלָּה לִשְׁבֹּר צְמָאוֹ, וְאַחַר כָּךְ יוּכַל לֶאֱכֹל. הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת מְפֻתַּחַת הִיא אֵצֶל מִי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גְּדוֹלָה וְשֹׁרֶשׁ אוֹר צַדִּיקִים שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ. וּבִכְלָלוּת יִהְיֶה בָּזֶה יְסוֹד הַתְּפִלָּה כְּמוֹ הַכְשָׁרָה לַתּוֹרָה, כִּשְׁתִיַּת הַמַּיִם הַמְזִינִים בְּדֶרֶךְ עֵזֶר לְהַעֲבִיר אֶת חֶלְקֵי הַמְּזוֹנוֹת בְּכָל חֶלְקֵי הַגּוּף. וְאִם לֹא יִהְיוּ מְזוֹנוֹתָיו נְתוּנִים לֹא יוֹעִילוּ הַמַּיִם הַמַּעֲבִירִים. מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה". ב. כתבתי על כך בעבר לשואל אחר- שלום להדר"ג שליט"א אחד"ש כת"ר כיאות כפי דברי הפלא יועץ כתב להדיא רבינו חיים מוולוז'ין בנפה"ח שער ד פרק ב, שהלימוד גדול מהתפילה מצד יסוד ערכו. ופשוט, שהרי קדושת ביהמ"ד גדולה מקדושת ביכ"נ. כעין עקרון זה, מופיע בכמה מקומות גם בדברי הרב זצ"ל, כהא דחזיה רבא לרב המנונא בשבת דף י, שהתורה כחיי עולם גדולה מהתפילה כחיי שעה, ובעין איה שם. ונראה לי לדמות זאת למאי דקיימא לן שקרבן התמיד קודם לקרבנות כולם, כמבואר ביומא לג. והנה במה שאנו רואים שרצון ד' בריצוי פניו בקרבן, להקדים התמידים לכל ריצוי אחר, אנו למדים גם שחוק הלימוד התמידי, קודם לכל ריצוי אחר כגון מזמורים. לכן היה נראה לומר שיש להעדיף לסיים חוק לימודו במקום תהילים. ובמיוחד שרמיא עליה חובתו לסיים חוקו, והוא כמשועבד לזה לפני דברים אחרים. אולם כידוע מנהג ישראל לקרוא תהילים בדוקא, על החולה. ויסוד הדבר לענ"ד הוא מכך שהקטורת היא היחידה הקודמת לתמיד, כמבואר בפסחים נט, ודוד בתהילותיו במזמור קמא דימה את מזמורי תהילים לקטורת, כדאמר תיכון תפילתי קטורת לפניך. ואם כן יש צד לומר שתהילים יקדמו לחוק הלימוד התמידי, במקרה שיש צורך להסיר המגפה והחולי, כסגולתה של הקטורת שמסר מלאך המ' למרע"ה. ואכן רב המנונא סבר זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, והסביר שם הרב זצ"ל שיש זמנים הרגשיים הראויים יותר לתפילה מצד האדם. לכן נראה לענ"ד שבמקרה של חולה, יש להעדיף אמירת שני פרקי תהילים, שיר המעלות ושיר למעלות, כנהוג בישיבות, כעין הקטורת הקודמת לתמיד, ולאחר מכן ימשיך מיד בלימודו הקבוע, תמידים כסדרם. החותם בידידות אמת והערכה רבה