היכן נכתב בפירוט על השקפה ביחס ליום העצמאות?
שאלה
יש מקום שהרב (אתה) כתב באריכות בעניין ההשקפה על יום העצמאות?
כ"ג ניסן תשפ"ה - 21.4.2025תשובה
המדינה היא חפצא של קודש, ולא רק הכשר מצוה. היא גופא, התקיימות דבר ד' ביד משה, ושב וקיבצך. היא גופא, קידוש השם, והסרת חילול השם של הנוצרים שאמרו עזב ד' את עמו. היא גופא, החלת ריבונות ממלכתית בא"י, שהיא מצוות עשה, ולא תעשה. היא גופא מכון להשראת שכינה באומה, בכך שהאומה נמצאת בארצה כיחידה אחת ולא כקהילות גלות. לגבי הטועים לחשוב אחרת- יש להאזין לטענות שלהם, ולבדוק היכן הטעות, ובמה נוכל להשתפר לאור נקודת האמת המסויימת שיש בדבריהם. בכל שנה אני לומד ביום העצמאות, את הספר של הרבי מסאטמר כנגד המדינה, ועונה הלכתית ואמונית לעצמי על כל טענותיו, ומלמד עליו זכות, ומתפלל שישובו תלמידיו שהם תינוקות שנשבו שלא זכו להכיר כראוי את חלקי התורה העוסקים בישועת הכלל בתורת הרמח"ל והגר"א, והרב זצ"ל. ומבין שיש צדק בטענתו שיש לנו הרבה במה להשתפר. לגבי עמידה בצפירה- עמידה בצפירה היא אינה מנהג גויים, משום שהתורה המציאה את היסוד הזה בתקיעת שופר ביום הזכרון (ר"ה). בנוסף, הרמ"א פסק שבמנהג שיש בו טעם הגיוני, אין איסור. לגבי ההלל בעצמאות- זהו דין דאורייתא של ישועת ישראל, הרבה יותר מנס חנוכה. כפי שפסק החתם סופר. לגבי תספורת וגילוח, חלק נכבד מהרבנים הראשיים הורו ומורים להתיר במשך הדורות. הטעם הוא, שעצם תקומת המדינה המגוונת, הוא תיקון למה שלא נהגו כבוד זה בזה. כאמור יום העצמאות הוא חובה מדאורייתא בהצלת כלל ישראל, יום בו נגמרה גלות ישראל לאחר אלפיים שנים, בהקמת מדינת ישראל. המדינה היא קיבוץ גלויות כנבואת משה בתורה- ושב ד' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ד' אלהיך שמה. בו נסתתמו טענות עובדי הע"ז הנוצרים, אשר אמרו בגלותנו שעזב השם את עמו. תם חילול השם שבדבריהם, והחל קידוש השם שבדברינו. בנוסף, ללא קיבוץ גלויותנו במדינתנו, היתה התבוללות רבה ביותר ח"ו. מדינת ישראל היא קיום עשה מהתורה של ירושת הארץ, ויש בה תוקף ממלכתי של מלכות ישראל במידה רבה. יחד עם זאת, אנו רק בהתחלה. אין סנהדרין, מקדש, נבואה, בית דוד. ההלל הוא על מה שיש, ורב וגדול הוא מאד מאד.