מדוע לפעמים להעדיף אמירת תהילים לרפואה על לימוד תורה?
שאלה
שלום הרב, בשתי שאלות היום הרב כתב להגיד תהילים לרפואת חולה, אפשר לשאלו לטעם? בעבר הרב פירט מדוע הנכון הוא ללמוד תורה לרפואת, עוזבים חיי עולם וכו'
א' אייר תשפ"ה - 29.4.2025תשובה
עניתי על כך בעבר לרב ששאל לגבי אמירת תהילים לרפואה או לימוד תורה- שלום להדר"ג שליט"א אחד"ש כת"ר כיאות כפי מה שששאלת מדברי הפלא יועץ, כתב להדיא רבינו חיים מוולוז'ין בנפה"ח שער ד פרק ב, שהלימוד גדול מהתפילה מצד יסוד ערכו. ופשוט, שהרי קדושת ביהמ"ד גדולה מקדושת ביכ"נ. כעין עקרון זה, מופיע בכמה מקומות גם בדברי הרב זצ"ל, כהא דחזיה רבא לרב המנונא בשבת דף י, שהתורה כחיי עולם גדולה מהתפילה כחיי שעה, ובעין איה שם. ונראה לי לדמות זאת למאי דקיימא לן שקרבן התמיד קודם לקרבנות כולם, כמבואר ביומא לג. והנה במה שאנו רואים שרצון ד' בריצוי פניו בקרבן, להקדים התמידים לכל ריצוי אחר, אנו למדים גם שחוק הלימוד התמידי, קודם לכל ריצוי אחר כגון מזמורים. לכן היה נראה לומר שיש להעדיף לסיים חוק לימודו במקום תהילים. ובמיוחד שרמיא עליה חובתו לסיים חוקו, והוא כמשועבד לזה לפני דברים אחרים. אולם כידוע מנהג ישראל לקרוא תהילים בדוקא, על החולה. ויסוד הדבר לענ"ד הוא מכך שהקטורת היא היחידה הקודמת לתמיד, כמבואר בפסחים נט, ודוד בתהילותיו במזמור קמא דימה את מזמורי תהילים לקטורת, כדאמר תיכון תפילתי קטורת לפניך. ואם כן יש צד לומר שתהילים יקדמו לחוק הלימוד התמידי, במקרה שיש צורך להסיר המגפה והחולי, כסגולתה של הקטורת שמסר מלאך המ' למרע"ה. ואכן רב המנונא סבר זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, והסביר שם הרב זצ"ל שיש זמנים הרגשיים הראויים יותר לתפילה מצד האדם. לכן נראה לענ"ד שבמקרה של חולה, יש להעדיף אמירת שני פרקי תהילים, שיר המעלות ושיר למעלות, כנהוג בישיבות, כעין הקטורת הקודמת לתמיד, ולאחר מכן ימשיך מיד בלימודו הקבוע, תמידים כסדרם. החותם בידידות אמת והערכה רבה