כיצד ייתכן שמעשה אחד מותר לספרדים ואסור לאשכנזים?
שאלה
שלום לרב ידוע שיש הבדלים הלכתיים בין פסקי ההלכה של ספרדים ואשכנזים – למשל בדיני שבת, כשרות ועוד. אבל לפעמים נראה שיש מקרים שבהם מה שמותר לפי פסק אשכנזי אסור לפי פסק ספרדי, ולהפך. למשל – בעניין כשרות של בשר, הספרדים אומרים שמי שלא אוכל בשר חלק כאילו אוכל טרפה ולאשכנזים אין איסור כזה איך זה לא נחשב כאילו הם אוכלים טרפה? או במלאכות מסוימות בשבת מה שנחשב מותר לפי פסיקה אשכנזית, עשוי להיות ממש איסור חמור לפי פסיקה ספרדית ולהפך. אז איך זה מסתדר? הרי בסופו של דבר יש אמת אחת – ואם דבר מסוים אסור לשיטה אחת, איך יכול להיות שהוא מותר לשיטה אחרת? האם זה אומר שמי שפועל לפי שיטה מסוימת נחשב כמי שמחמיר, ומי שפועל לפי השיטה השנייה עובר עבירה – או שיש הסבר אחר?
י"ט אייר תשפ"ה - 17.5.2025תשובה
א. תלוי באיזה דין מדובר. יש מחלוקות קוטביות, ויש לכתחילה ודיעבד, או מידות חסידות. ב. תושבע"פ כוללת לכתחילה מחלוקות, כמבואר בדברי המהרש"ל בים של שלמה לחולין. השי"ת כבר בסיני, אמר מימרא שנשמעה בידינו בכמה גוונים, לכתחילה ובמכוון משמיא. יש גוונים לאמת. אמנם יש גם מחלוקות שנבעו מכך שלא שימשו כל צרכם, אך גם זה רק תרעומת שבנגלה, שהיה צורך לשמש יותר. אולם משהובעה דעה בבית המדרש, ביראת שמים, ובמחוייבות למה שקדם לה, הרי היא כלולה וקדושה כנתינתה בסיני, גם אם אין הלכה כמותה בפועל. דהיינו, יש אמת רעיונית, והיא כוללת של השיטות הנה והנה, והן אמת ונצח. ויש אמת מעשית, והיא כשיטה אחת. כעת אף האמת המעשית נחלקת לעדות שונות, לכתחילה. אך לעת"ל בסנהדרין תוכרע הדרכה אחת לכלל ישראל למעשה.