כיצד להבין "השגחה פרטית" ו"סיעתא דשמיא" בדברים קטנים?
שאלה
אז איך נבאר את המושג "השגחה פרטית" ו"סיעתא דשמיא"? כביכול חונכנו שיש תפיסה מוטעית שאומרת שיש אלוקים אבל לא אכפת לו ממה שאנחנו עושים ("אנחנו גרגיר קטן בקוסמוס") ולא אכפת לו מהדברים הקטנים (כדוגמאת לקשור את השרוכים לפי הסדר וכדו'...) אבל התחנכנו שזה טעות ולקב"ה "אכפת" מכל מצווה קטנה וזה חשוב. מה הרב אומר על זה? תודה רבה
כ"ו אדר ב׳ תשפ"ד - 5.4.2024תשובה
אכפת לו, אך אינו מתערב בבחירה החופשית. כתב רבינו הרמח"ל בדעת תבונות- "אמנם, הנה זה הוא מחוקו של היחוד העליון לבדו ב"ה - להראות עוצם ממשלתו השלמה; שכל הזמן שהוא רוצה, מניח העולם להיות סוער והולך בילדי הזמן, עת אשר שלט הרע בעולם; ולא עוד, אלא שאינו מעכב על ידי הרע הזה מעשות כל אשר בכחו לעשות, ואפילו מגיעות בריותיו עד הדיוטא התחתונה. אפס כי לא מפני זה יאבד עולמו, כי הממשלה לו לבדו, והוא עשה, והוא סובל, והוא מחץ, והוא ירפא, ואין עוד מלבדו. והנה זה יתד חזק לאמונת בני ישראל, אשר לא ירך לבם לא מאורך הגלות ולא ממרירותו הקשה, כי אדרבה, הרשה הקב"ה והניח לרע לעשות כל מה שבכחו לעשות, כמו שביארנו. ובסוף הכל - כל יותר שהקשה הרע את עול סבלו על הבריות, כן יותר יגלה כח יחודו ית´ וממשלתו העצומה אשר הוא כל יכול, ומתוך עומק הצרות הרבות והרעות מצמיח ישועה בכחו הגדול ודאי".