האם סדר נגעי הצרעת ברמב"ם הוא דווקא ובכלל ישראל?
שאלה
ערב טוב הרב כ' הרמב"ם בהל' טומאת צרעת טז, י שהמספר בלשון הרע משתנות קירות ביתו אם חזר בו יטהר הבית אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית משתנין כלי העור שבביתו שהוא יושב ושוכב עליהן אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנין הבגדים שעליו אם חזר בו יטהרו ואם עמד ברשעו עד שישרפו משתנה עורו ויצטרע ויהיה מובדל ומפורסם לבדו עד שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון הרע האם הרמב"ם מתכוון שזה הסדר דווקא? שהמספר לשוה"ר יש לו קודם נגע בבית, ואח"כ בכלי עור וכו'? ואם כן האם זה הסדר לכו"ע?
ג' ניסן תשפ"ד - 11.4.2024תשובה
כעין זה יש בתמצית בויקרא רבה פרשה יז- אמר רב הונא בשם רבי יהושע בר אבין ור' זכריה חתניה דרבי לוי, בשם ר' לוי - אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה. וכן בתנחומא על פרשת תזריע, יד- קשה לפני הקב"ה לפשוט ידו באדם זה, אלא מתרה אותו ומלקה ביתו, שנאמר "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם" (ויקרא יד לד). חזר בו – יפה. ואם לאו – מלקה את בגדו, שנאמר "והבגד כי יהיה בו נגע צרעת" (ויקרא יג מז). חזר בו – יפה, ואם לאו – באין על גופו, שנאמר "אדם כי יהיה בעור בשרו. דהיינו, יש מדרג משמיא כדי שישוב.