לאיזו כוונה מכוונים באמירת "ברוך אתה ה'"?
שאלה
שלום הרב.כאשר מברכים את ה' ברוך אתה ה'... יש משמעות שזה כמו ציון והזכרה ש-ה' הוא מקור הברכה. האם צריך לכוון לכיוון השכלי ש-ה' הוא מקור הברכה ובברכה אנחנו פשוט מזכירים את זה לעצמנו? או שצריך לכוון כמו שבח על כך שהוא מקור הברכה? והאם יש קשר עמוק למילה 'הברכה' (הברכת גפנים) ולמילה 'ברך'?
כ"ו ניסן תשפ"ד - 4.5.2024תשובה
נפש החיים שער ב- "והענין כי מלת ברוך אינו לשון תהלה ושבח כמו ששומה בפי ההמון... אבל האמת כי ברוך פירושו לשון תוספת וריבוי... ברוך אתה הוי"ה פי' כמשמעו לאמשכא ולארקא חיין ממקורא דחיי לשמי' דקב"ה קדישא... אמנם ענין הברכה לו ית"ש. אין הכוונה לעצמות אדון יחיד ב"ה כביכול. חלילה וחלילה. כי הוא מרומם מעל כל ברכה... היינו לחבר ולקשר כל הכחות והעולמות הברואים מתוקנים ומסודרי' כפי הכוונה והרצון העליון ב"ה וממילא גם בית ישראל עם סגולה יתאחדו בשם המיוחד ית' לחלקו ונחלתו. שרק ע"ז התכלית באו כל המצות והעבוד' הקדוש' כולה בכללה זהו ענין הברכה לו יתב' בכל הברכות והתפלות שפירושו הוא תוספת ורבוי ממש כמשמעו כנ"ל. שזהו רצונו יתב' מטעם כמוס אתו ית'. שנתקן ונייחד על ידי הברכות והתפלות הכחות והעולמות העליונים. שיהו מוכנים וראוים לקבל שפעת קדושת אור עליון. ולהמשיך ולהוסיף בהם קדושת האור ורב ברכות מעצמותו יתב' המתחבר אליהם ומתפשט בתוכם וממילא יושפע זה התוספת ברכה והקדושה גם על עם סגולה שגרמו וסבבו לכל הכבוד הזה... ועתה תחזה ובין תבין ענין התוספת ורבוי ברכה ומה רב עוצם צורך עבודתנו הקדושה בכללה אל עצמות קיום העמדת העולמות ולהמשיך ולהשפיע בתוכם רב ברכות ותוספת קדושה. מצד התחברות עצמותו יתב' אליהם כפי הרצון העליון ית"ש כענין האכילה והמזון". דהיינו, השם מקור הברכה משפיע דרך ברכתנו ומעשינו, שפע קדושה וחיות, לכל העולמות.