האם צריך נראות והשפעה חיצונית כדי להידמות למידות ה'?
שאלה
שלום לרב. שאלה קצת לא שגרתית . יש לנו בני האדם צורך טבעי ואנושי לחום ואהבה לתחושת שייכות ובעיקר במקומות העבודה זה בולט. אצלנו בעבודה יש אנשים שקופים ואנשים בעלי נוכחות שנותנים את הטון. וזה מעורר כמה שאלות האם אדם צריך להיות בעמדת השפעה ונראות כדי להידמות במעשיו לקב"ה שהוא תמיד אוהב ומשפיע לזולת? שהרי ידוע שמי שאהוב על הבריות אהוב על בוראו. מכאן שחשיבותו של אדם נמדדת לפעמים בכלים חיצוניים ולא תמיד הנתינה היא לשם נתינה אלא לבנות תדמית מסוימת וכל מעשיו מזינים את התדמית הזו . נמצא שהוא מקושש אחר אהבתם של בני אדם כדי למשוך תשומת לב. ובכל זאת זה לא נעים שאדם מרגיש פחות משמעותי במקום עבודה. אז איך מסתדרים עם הסתירה הזו?
י' סיוון תשפ"ד - 16.6.2024תשובה
יש מדריגות בעבודת ד'. הבסיס הוא, שלא לעבור על ההלכה. השיא הוא, לעשות הכל, גם חולין, לשם שמים. בין שני אלו, יש מדריגות רבות. יש לשאוף להגיע באמיתיות, למצב נפשי בו מעשיך הם עבור הטבת המציאות, ולא עבור אגו. קדושה, אליבא דר' שמעון שקאפ, היא נתינה גמורה. וכן כתב הרב זצ"ל, שהיות טוב לכל זוהי תכונתם היסודית של ישראל. אולם אדם שטרם הגיע למדריגה זו, אסור לו להתעלם מהאגו אלא לתת גם לו את מזונו, בהיתר. כגון, הנאה ממחמאות על מעשה טוב. ככלל, יש לשים לב ביותר, לאנשים השקופים, לרצות בטובתם בכל לב, ולפעול לשם כך. בכל מדריגה שתהיה.