מדוע נדרש כל כך הרבה סבל בהיסטוריה של עם ישראל?
שאלה
שלום הרב, יש לי שאלה שמלווה אותי לאורך כל תקופת המלחמה. עם ישראל, לאורך כל ההיסטוריה, חווה קשיים, אובדנים, שכול, החל מהבל שנהרג, ממשיך ביעקב שחווה ייסורים, עם ישראל 210 שנה במצרים, חורבן שני בתי המקדש עם המון הרוגים, 2000 שנות גלות של מסעות הרג, טבח והשמדה. וגם כיום החרב לא נחה. וכן אנחנו רואים לאורך ההיסטוריה שה' כועס על עמ"י שלא הולך בדרכיו, החל מחטא העגל, 40 שנות מדבר שעם ישראל הרבה פעמים מקנטר, תקופת השופטים ש"איש כל הישר בעיניו יעשה", שנאת חינם, חילון מאד גדול. ואני שואל, לכאורה אפשר לראות מפה שהקב"ה רוצה דבר אחד, אך זה "לא הולך", אולי אנחנו לא מספיק חזקים בשביל לעמוד במשימתנו. עובדה שבשביל להתיישר אנחנו צריכים כל פעם לחטוף מכות כל כך קשות. וכי זו גדולתנו? שאנחנו מתיישרים רק בזכות מכות? וכי ה' ברא מלכתחילה עם שצריך לסבול כל כך הרבה בשביל לעשות את רצונו? למה זה שווה לעבור תלאות של 6000 שנה, רק בשביל העתיד, העולם הבא, שרק שם נחיה חיים טובים?
י"א סיוון תשפ"ד - 17.6.2024תשובה
כל המכות, לא יישרו אותנו כלל. אנו עם קשה עורף, וכאשר מענים אותנו משמים, אין בזה יצירה אמיתית של קדושה וטהרה בישראל. כך יסורים, וכך ניסים. לא פועלים יצירה אמיתית באומה. לאחר ניסי ים סוף וסיני, הגיע העגל. לאחר נפילת הרוגים בעגל, חטאו במתאווים. וכן הלאה, מתאוננים, מרגלים, קורח. עם ניסים, עם יסורים, שום דבר לא מזיז את חופש הבחירה בישראל. ההתקדמות של האומה היא אך ורק מתוך עומק בחירתה החופשית, בהשם ובתורתו. בחשיפת העובדה ששם השם נטוע בנו, מקבלתנו את עובדת היותנו עבדי ד', מתוך חופשיות. המהר"ל כותב על עקרון החירות בישראל בתחילת נצח ישראל, שהחירות עצמית לנו. ההסטוריה האנושית, ונשמתה כלל ישראל, הולכת ומתבסמת בצורה נהדרת במשך אלפי ומאות השנים האחרונות. ממצב בו 'הרגוני על דבר אשתי', וחטאי סדום, כקו היסוד של התרבויות בעולם העתיק, עברנו לעולם שבו יש חסד ודעת, אהבה וחמלה. העולם כולו החליט שהצעירים יפסידו מליארדי דולרים, בעת הקורונה, בסגרים ומיעוט פעילות כלכלית, רק עבור שמירה על בני השבעים ומעלה. זהו יסוד הפוך מסדום, מצרים ורומא. לצד כיבוד הורים זה, עבודות האלילים מתמעטים מאד בעולמנו, וכן הרצח ברחובות בידי אנשים רגילים, ומאידך מתרבה הכבוד לשכבות שאין להן כח הזרוע כגון נשים וילדים, ומתרבה המדע, השכל, וטוב הלב. עולמו של הקב"ה כעת, בהובלת ישראל והתנ"ך שנתפרסם בעולם, מבוסם מאד ביחס לעבר. לא בשל נס, לא בשל יסורים. אלא בשל בחירה בטוב. אמנם יש הרבה לאן להתקדם, ומן הקודש מתגלה כיום אלא רק מעגלו החיצוני של מוסר דהוי, אך התהליך בריא וטוב מאד. אם כן, מפני מה יש יסורים וניסים בעולם? ניסים בעבר, עבור השכבות שלא יכלו להאמין מבחירה חופשית מפאת קוצר דעתם, והיו צריכים נס. ניסים בעתיד, עבור תפארת הבריאה המבטאת את השכינה. יסורים בהווה ובעבר, לשם זיכוך הרוח, ודרבון האדם (ובעיקר ישראל), לעסוק בבחירה חופשית ולא בהבלים של תרבות רומא אשר שמה כבלי עבדות לתאוות על רוח האדם.