מדוע סיום הברכות בלשון נסתר ורק "מודים" בלשון נוכח?
שאלה
שלום הרב , למה כל הברכות הסיום הוא בלשון נסתר "חנון המרבה לסלוח" "חונן הדעת", ורק מודים הוא בלשון נוכח "הטוב *שמך* *ולך* נאה להודות?
כ' סיוון תשפ"ד - 26.6.2024תשובה
שלוש האחרונות, רצה מודים ושים שלום, עניינן תהליך פרידה מהמפגש עם השי"ת שהיה בברכות המרכזיות של הבקשות, ויש בהן אינטימיות ואהבה. לכן ברצה יש דגש על העתיד שבו תהיה קירבה שלימה עם השי"ת במקדש, במודים דגש על הקירבה על ידי הודאה על צרכי החיים, ובשים שלום ערגה חוזרת לעתיד הנכסף של השלום שהוא שמו של השי"ת.