כיצד להתייחס מוסרית לקריאה להשמדת כלל תושבי עזה?
שאלה
ערב טוב הרב, היה לנו דיון בשבת עם המשפה המורחבת אשמח לשמוע דעת תורה בעניין. יש בני משפחה שסוברים שצריך לשטח את עזה כולל ילדים וכו, כי הם יגדלו להיות מחבלים וכולם שם איכשהו קשורים לטרור, מחנכים אותם לזה וכו. בנוסף, חלקם נחלמים שם פיזית ונתקלו ב"אזרחים תמימים" כולל נערים שהסתובבו ליד הלוחמים ולבסוף ירו RPG מה שחיזק את הטענה שלהם. כמובן כולם חיילים שמצייתים לפקודות ולא יגרמו להרג ללא סיכון ממשי.. אבל כאידיאל כמו שצריך למחות את עמלק הם חושבים שצריך לעשות בעזה. לי היה קשה עם העמדה הזו שנשמעה לי לא מוסרית. עם כל הזוועות שהיו (והיו) אנחנו לא יודעים בוודאות שהם עמלק, ויש סיכוי שהילדים יחזרו בתשובה. מי שפגע או פשע כמובן יש להענישו ולהעמידו לדין וגם הקם להרגך השכם להרגו, וכמובן שאם יש סיכון אפילו קלוש למישהו מהעם שלנו הדיון שונה לגמרי. אבל כאידיאל והסתכלות, אשמח לדייק את עצמי. אני לא רוצה לרחם על אכזרים, ומצד שני כן לפעול ולשאוף לפי מוסר התורה. אשמח לשמוע את דעת הרב בעניין. תודה!
ט"ז תמוז תשפ"ד - 22.7.2024תשובה
מעשית, יש לפעול לפי פקודות הצבא. מהותית- בשעת מלחמה שהיא בגדר תגובה על מעשה כמו שעשו לנו, כתב המהר"ל שיש להכות ללא הבחנה. משום שזו מלחמה לאומית, ציבור מול ציבור, ולא רק מול הפרטים שפשעו. והנצי"ב כתב, שבמלחמה אין לדקדק במי הורגים. במיוחד בעזה, שהחמס נבחר בצורה דמוקרטית, ומקבל גיבוי מהאוכלוסיה, וכולם בגדר אוייב. לאחר סיום המלחמה וכתישתם עד דק, וסיפוח כל השטח לישראל כולל הקמת יישובים שלנו בשטח על חורבות המקום, יש לתת להם ג אפשרויות שנתן יהושע בכיבוש הארץ- א. להגר לחו"ל לתמיד ב. להלחם בנו, ונהרוג את כולם ג. להכנע ולחיות כאן כאורחים, לא שווי זכויות. בנוסף לשלם מיסים, לקבל את המדינה היהודית וריבונותה בכל הארץ, ולא להניף שום סממן לאומי אחר. אלא הם כאורח פרטי במדינה היהודית. כל חריגה, דינה מיתה.