כיצד להבין את דין "מוטב יהיו שוגגין" מול בחירה חופשית?
שאלה
שלום הרב! רציתי לשאול בעניין דין "מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". היהדות (הספרים, והרבנים) לא מפחדת לתת אמירות קשות ולא נוחות (לדוגמה על היחס לחילונים, ללטהב ולעכו"ם), וגם לא מפחדת לפסוק הלכה שקשה לעמוד בה (לדוגמה שמירת נגיעה). למה אם כן בעניינים מסויימים ההלכה לוקחת צעד אחורה ולא יוצאת כנגד המעשה האסור? בנוסף, נראה כי ההלכה אינה סומכת על האדם שיעמוד בפסק הדין ולכן לוקחת ממנו את האופציה לבחור בין אם לקיים את ההלכה ובין אם לא לקיים. איפה עקרון הבחירה החופשית?
י"ב תמוז תשפ"ד - 18.7.2024תשובה
א. אינני מכיר מציאות בה ההלכה לוקחת צעד אחור. בכל ההלכות כולן, יש היתר, איסור, מצוה, חובה, עבירה. שוגג, מזיד, פשיעה, אנוס. בכל ההלכות, כשודאי לא יקשיב החוטא השוגג, ויהפך לעושה מזיד, אין לאומרן לו. וכשיש סיכוי שיפסיק, חובה לאומרן לו. ב. ההלכה מאפשרת בחירה, בטוב או ברע. באמת או בשקר. יש תוצאה לבחירה זו, והיא אינה שוללת את הבחירה. ויוכיחו עוברי העבירות שבכל הדורות.