מה פירוש צניעות כ"יסוד מוסרי אנושי שכלי" בעין איה?
שאלה
חודש טוב, הרב כותב בעין איה ברכות ט', שי"ח, שהצניעות היא "היסוד המוסרי האנושי השכלי". רציתי לשאול קודם כל מה המשמעות המדויקת של משפט זה ומדוע היא כזו, ושנית איך יכול להיות שמידה כל כך יסודית ושכלית, נמצאת במצב ר"ל כה נורא בימנו, בעוונותינו הרבים.
כ"ט אב תשפ"ד - 2.9.2024תשובה
א. הגמרא אומרת בעירובין דף ק- "אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול". הצניעות, יש בה נטיה טבעית רפלקסית. על גביה, נטיה מוסרית רגשית. על גביה, צניעות תועלתנית שלא תתפרק החברה. כל אלו, הרב מכנה, מוסר שכלי, דהיינו מובן והגיוני להמון. על גביה, מוסר בדבר ערך הצניעות מצד עצמו (את ערך זה האחרון, מאירים הכהנים ותלמידי החכמים). הצניעות, על כל חלקיה אלו, עומדת בבסיס החברה הבריאה. אמנם, "הנפרד לגמרי מאנשי הרוח (-כהן ות"ח) עלול הוא לרדת הלך וירד במוסרו, עד שאפי' הצניעות, שהיא היסוד המוסרי האנושי השכלי, ירד בביתו מטה מטה ע"י התגברות הנטיה לחפצים המגושמים והרחקה מכל דבר נעלה וכל אור תורה". ב. משום שבימינו מאירה הרומנטיקה בין נשמת ישראל לבוראה, ביתר שאת, בשל הציונות ושיבת ישראל לארצם. על כן, כל עוד שלא נבנו היסודות הטהורים להופיע את הערגה הלאומית הזו, במקדש ובנבואה, הדבר מפוזר באנרכיה, ומתגלה בעקמימות בנפשות הפרטיות. התיקון אינו רק בחיזוק לימוד ועשיית הלכות צניעות ברמה הפרטית, זה פשיטא שצריך, אלא גם ובעיקר בהשבת ליבנו הלאומי לאיתנו שיקרא מפורש בשם השם, ויאמר אני לדודי ועלי תשוקתו, ונפנה את כל לאומיותינו עבור נבואה ומקדש, שירת הלויים, והארת השכינה בנו כקדם.