ממתי העובר מושפע ממה שנשמע ומדובר סביבו?
שאלה
באיזה שלב העובר מושפע ממש שהוא שומע מבחוץ וממתי הוא מושפע ממה שהאמא אומרת או קוראת?
י"ג תשרי תשפ"ה - 15.10.2024תשובה
בירושלמי במסכת יבמות פרק א הלכה ו, נאמר כך- "ראה את רבי יהושע וקרא עליו 'את מי יורה דעה', זכוּר אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית הכנסת, בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה". על כן, כבר מגיל העריסה, התינוק מושפע בצורה סגולית (וכנראה גם פסיכולוגית), ממה ששומע. לגבי עוּבּר ברחם, כתוב בגמרא במסכת יומא דף פב, כך- "ההיא עוברה דארחא, אתו לקמיה דרבי, אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא. לחושו לה, ואילחישא. קרי עליה 'בטרם אצרך בבטן ידעתיך', ונפק מינה רבי יוחנן". ובהמשך שם מקרה הפוך, אשה אחרת שנתאוותה לאכול, ולחשו לה, והתינוק לא נרגע והמשיכה להתאוות, וכן אכלה ביו"כ, ויצא רשע. מכאן אפשר שנשמת העובר במעי אמו, יכולה לזהות ענייני קודש ויש לשמיעה זו גם השפעה סגולית, וכנראה גם פסיכוסומטית. כמו כן, ידועים דברי המדרש על יעקב ועשו בהיותם עובּרים, אשר כל אחד ניסה לצאת כשהתקרבה רבקה לבית מדרש (יעקב), ולבית ע"ז (עשו). לגבי אכילת איסור, הרמ"א ביו"ד כותב שלא יתנו לכתחילה לתינוק לינוק ממינקת מאוכלת טריפות משום שהדבר ישפיע עליו בזקנותו. גם לגבי אימו של אלישע בן אבויה, כתוב בגמרא שהריחה ריח של ע"ז כשהיתה מעוברת וזה סייע בקילקול שלו. עוד קודם להיות העובּר, כבר בשלב הביאה והאישות, הרמב"ן כתב שהזרע מושפע מאד מהמח והמחשבה של ההורים בעת הביאה. וכתב הראב"ד שיש להרהר בשם שמים. וזה גם ישפיע קדושה על הולד. כל זה כמובן לא מבטל את הבחירה החופשית של הילד והאיש שיצא מהעובּר הזה, אולם יש בזה סיעתא במידת מה לטומאה או טהרה. אך ההכרעה, בידיו.