כיצד עניו מתמודד עם שמחה והתפארות בהישגי לימוד התורה?
שאלה
שלום הרב, בפרק כב' במסלש הוא כותב שהעניו לא יהלל עצמו בחכמתו כיוון שזה בחוק טבעו כמו עוף שמגביה לעוף, וגם אם זה חכמה מרובה מאוד אין זה משנה ועדיין זה החוק ועוד שמוטל על אותו אדם ללמד, רציתי לשאול מה יענה לעצמו אדם שיודע שאינו חכם, ושאין חוק טבעו להצליח להגיע למדרגות של הבנה ורוחב בתורה, אלא שמתוך יגיעה ועמל גדול הוא התקדם, וסיים לדוג מסכת ספציפית שאותה הוא יודע היטב, מה יענה לעצמו בשביל לא לשמוח מידי ולהתפאר בחכמה שהשיג? תודה רבה לרב
כ"ד כסלו תשפ"ה - 25.12.2024תשובה
משנה אבות פרק ב משנה ח- "רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת".