היחס למדינה ולצבא

שלום רב, רציתי לשאול, איך החזון איש שלפיו הולכים המון מהחרדים פוסק שתלמידי חכמים צריכים להשתתף בהגנה על עצמם(מתייחס לבבא בתרא). והחרדים דווקא לא הולכים לצבא

שלום הרב, צפיתי בשיחה בין שני נציגים של אחים לנשק עם רב חרדי חשוב (את שמו איני זוכר). הנציגים ניסו לייצר שיח לשם גיוס חרדים לטובת המלחמה. הרב השיב להם "אני מעדיף שהבנים שלי ימותו אצל הערבים מאשר שיהיו חילונים". הרב הניח שלא משנה מה היא ההתנהלות עם ערכי היהדות בצבא במצב הנוכחי ואם יתרחש שינוי משמעותי לטובת גיוס בחורי הישיבות- הם יודעים מנסיון שהאווירה החילונית תמשיך להתקיים בכל מקום שהוא בצבא, ועל כן אין סיכוי שהם יתגייסו לצבא, גם במחיר של מיתה. שמעתי את הדברים ויצאתי מבולבל. אני התגייסת ושירתי בצבא ולא יצאתי חילוני בשום אופן. אבל, אני יכול להבין את החשש שלהם, כי הרוח החילונית בהחלט שררה במקומות בהם שירתי. ועל כן- מה נדבר ומה נצטדק? אם נכון הוא הדבר שבמידה והחברה החרדית תתגייס- אחוזים משמעותיים מתוכה יעזבו את הדת, והחברה החרדית תתפרק- אולי הם צודקים? כמובן שקשה לי עם זה, בעיקר כי אני חש הזדהות עם המדינה, ועם חברי שאינם דתיים, אך אני לא מוצא דרך להשיב כנגד הטענה שעדיף למות ולא להיות חילוני, אם הם צודקים ואכן זה המחיר של ההתגייסות. והרי אדם צריך להתרחק מאפשרות של ניסיון גדול (שיכול להביא אותו להתפקרות) ולדעתם, גם במחיר של מוות. האם עד כדי כך הדברים מגיעים?

מה הרב חושב על בעיית החילון בצבא ומזה שהוא מקשה לשמור תורה ומצוות?

שלום הרב, יש לי חבר שמשרת בעזה. נמצאים ליד ג'באלייה. הם כובשים איתורים, את ך במקום לשלוט עליהם, הם בסוף נסוגים מהאיתורים, ומוצאים אפילו מחבלים באותם איתורים יום למחרת. הם מרגישים שאין שום היגיון במה שהם עושים, וסתם מסכנים את עצמם. חבר שלי נשוי +שלושה ילדים, ולא מוכן למות בשביל משימה לא מבצעית לטענתו. הוא חושב להגיד למ"פ שהוא יותר לא יוצא לפעילויות שכאלו. האם הוא צודק בחשיבתו, או שהוא צריך להקשיב למפקדים בכל מחיר?