איך יודעים שדרשות חכמים בי"ג מידות משקפות אמת אלוקית?
שאלה
שלום הרב, בהלכות ממרים(ב, א-ב) כותב הרמב״ם שבית דין שדרש על מצווה בי״ג מידות ולאחר מכן בית דין דרש בצורה שונה על ידי י״ג מידות ניתן לשנות את המצווה וחובה להקשיב לבית הדין של אותו דור. ברור שיש הגיון בדבריו אבל איך אנחנו יודעים שאנחנו תמיד מכוונים ומקיימים את האמת האלוקית? יכול להיות ספק שאולי חכמים לא דרשו בצורה נכונה? תודה רבה לרב ושבת שלום.
י"ז טבת תשפ"ה - 17.1.2025תשובה
עיין בהקדמתו למשנ"ת, ובהלכות סנהדרין, הלכה כבי"ד הגדול בחכמה ומניין. כך השי"ת אמר בתורתו. גם הגמרא הבבלית שקיבלוה עליהם כלל ישראל היא כסנהדרין. כל זאת, במחלוקת באותו דור. אך דורות אחרי שנפסקה הלכה כצד אחד בגמרא על ידי ראשונים, אי אפשר לשנותה ע"י אחרונים. שהרי ענווה היא ממידות שהתורה נקנית בהן, ותמיד הקדמונים גדולים מאיתנו. ובנוסף, השי"ת אינו מכשיל כלל ישראל לדורות. זולת יוצאי דופן חריגים מאד, אם יש ראיה גמורה שהגמרא אינה כהסבר הפרשן מהראשונים, אלא כפרשן מהאחרונים. מופיע מעט מאד בגר"א ובש"ך. אך לעולם לא יחלקו (ראשונים וק"ו אחרונים) על הגמרא עצמה, וכמעט תמיד יתלו דבריהם וידחקו אותם בשיטת ראשון אחר, או בלשונו, כדי שלא לחלוק על ראשונים. אלא שראשון חלק על הראשונים. בנוסף, הכוזרי כותב שבלשכת הגזית יש סיעתא דשמיא לכוון לרצון השם.