כיצד לאהוב כל יהודי נוכח דברי ערב רב ומחללי שבת?
שאלה
שמעתי שהרב חיים ויטאל אמר שכבר המון מהדור שלו הם ערב רב זה נכון? אם כן כנראה גם בדור שלנו. לפי זה איך אפשר להסתכל על הנשמה האלוקית הטהורה שבכל יהודי כמו שהרב זצל אומר באיגרת תקנה? זה קצת מקשה על האהבת ישראל הפשוטה… ועוד כל מיני מאמרים של גדולי הדורות הקודמים על מחללי השבת בפרהסיא וכו…
כ"ט שבט תשפ"ה - 27.2.2025תשובה
כל ערכינו, תשוקותינו, ומעשינו, מגיעים מהאזנה עמוקה לדבר ד' ורבותינו שבכל הדורות. ההדרכה מפיהם היא שלא ללמד קטגוריא על ישראל הטועים. עייני היטב בדבריהם- "אל תראני שאני שחרחורת... כך אמרה כנסת ישראל לנביאים *אל תראוני בשחרחרותי*. אין לך שמח בבני, יותר ממשה. ועל ידי שאמר (במדבר כ) שמעו נא המורים. נגזר עליו שלא יכנס לארץ. דבר אחר אין לך שמח בבני, יותר מישעיהו. אמר לו הקדוש ברוך הוא ישעיה בנפשך את רשאי לומר (שם) כי איש טמא שפתים אנכי. ניחא, שמא ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אתמהא?! תא חמי מה כתיב תמן "ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה". אמר רב שמואל 'רצפה' רוץ פה *רצוץ פה, למי שאמר דלטוריא על בני*. ודכוותיה כתיב באליהו שנאמר (מלכים א יט) ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל, כי עזבו בריתך בני ישראל. אמר לו הקדוש ברוך הוא בריתי?! שמא בריתך! ואת מזבחותיך הרסו. אמר לו מזבחותי?! שמא מזבחותיך! ואת נביאיך הרגו בחרב. אמר לו נביאי?! ואת מה איכפת לך! אמר לו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה. תא חמי, מה כתיב תמן? ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים. מה הוא רצפים? אמר רבי שמואל בר נחמן רוץ פה, *רצוץ פיות, בכל מי שאמר דילטורייא על בני*. רבי יוחנן מייתי לה מן הדא (ישעיה יז) משא דמשק הנה דמשק וגו' עזובות ערי ערוער. מה זה עומד בדמשק ומזכיר ערוער, והלא ערוער בתחום ארץ מואב?! אלא שס"ה בתי עבודות כוכבים היו בדמשק כמנין ימות החמה. והיו עובדים כל אחד ואחד יומו, והיה להם יום אחד, שהיו על כולן באותו היום ועובדין אותם, וכולם עשו ישראל הגמוניא ועבדו אותם. שנאמר (שופטים י) ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים וגו'. ובאותה שעה שאמר אליהו על ישראל לשון הרע. אמר לו הקדוש ברוך הוא אליהו! *עד שאתה מקטרג את אלו, בא וקטרג את אלו!* הדא הוא דכתיב (מלכים א יט) לך שוב לדרכך מדברה דמשק. רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין אמר ליה רבי אבהו לרבי שמעון בן לקיש מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא? נחת ליה ריש לקיש מן חמריה וספא חלא ויהב בפומיה. אמר ליה מהו כן? אמר לו *אין הקדוש ברוך הוא רוצה, במי שאומר דילטורייא על ישראל!*". משה, ישעיהו, אליהו, רבי אבהו. כולם, המאורות ברקיע השמים שלנו. ובשל שלא הקפידו על לשון הטוב על ישראל בשעת שפלות העם, נענשו. וכתב רבינו הגר"א- "חמשה מיני ערב רב יש בישראל. א. בעלי מחלוקת ולשון הרע. ב. בעלי תאוה. ג. הצבועים שאין תוכם כברם. ד. הרודפים אחר הכבוד לעשות להם שם, ה. הרודפים אחר הממון. *ובעלי מחלוקת הם גרועים מכלם והם נקראים עמלקים*. ואין בן דוד בא עד שיכלו מן העולם”. על כן, יש לברוח מאד מלהיות בעל מחלוקת, ולברוח מאד מלכנות את החולקים עלינו בשמות גנאי. המחשבה כביכול אנו רודפי שלום ואחדות, והחולקים עלינו מלאים שטנה ורישעה, היא מחשבה שאינה נכונה, ויש בה פגם עמוק בעבודת ד'. מאד קל להבחין במה האחרים טועים, ובמה הם צריכים תיקון. אך קשה הרבה יותר, להבחין במה אנו טועים, ובמה אנו טעונים תיקון. האם אצל חלקנו אין שנאה כלפי השמאל? האם אצל חלקנו אין התנשאות על חלקים אחרים באומה? האם אצלנו יש אהבה ללא תנאי לכל יהודי, גם כאשר הוא טועה ומוציא אותנו משלוותנו? האם אנו מספיק מבינים ומפנימים, שאנו עם אחד, ואי אפשר לכפות ברוחניות? האם אנו זוכרים, שאיננו שבטים אלא אומה אחת בעלת דעות שונות? האם שכחנו שהצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק? אני עסוק בלראות את מומי עצמי, לתקן את מה שפגום בי, ויש בהחלט פגמים. כשנעסוק בתיקון עצמי ובהארת הטוב תשעים אחוז מהזמן, אזי בעשר הנותרים נוכל להעיר ויתקבלו דברינו. לעת עתה, כבר שנים, אנו עסוקים בבניית תפיסה שכל האמת אצלינו, רק אנו יראי שמים (ולא החרדים), רק אנו נאמנים לארץ (ולא השמאלנים), רק אנו אוהבים את העם (ולא אנשי ההפגנות), רק אנו רוצים אחדות (ולא כל מי שאינו נראה בדיוק כמונו). לא כל מי שבעד הפסקת אש, הוא בעד האוייב. לא כל מי שנגד הממשלה, הוא נגד העם. לא כל מי שיש לו תפיסה מוסרית שונה (וטועה), הוא ערב רב. לא כל מי שאינו דתי, שונא יהדות. לא כל מי שמותח ביקורת על הצבא, הוא בעד עזה. לא כל מי שאינו אני, הוא הסטרא אחרא. העולם מורכב הרבה יותר, ועלינו כעובדי ד' להיות עמוקים ובעלי הבחנת אמת לאמיתה, בדיוק ולא בהכללות. לצד הטוב העצום שיש בציבור שלנו, ישנו גם פגם של גאווה. כל עוד שלא נהיה ענווים, לא נוכל לבקר אחרים. ואם נבקר, לא יתקבלו דברינו.