היכן הגבול בין השתדלות לביטחון בהקב"ה בדברים בסיסיים חסרים?
שאלה
היכן עובר הגבול בין מעשים של השתדלות לבין בטחון בקב"ה, כאשר מדובר במשהו הכי בסיסי בחיים, ש משום מה אינו נמצא עדיין במציאות החיים שלך?
י"א אייר תשפ"ה - 9.5.2025תשובה
הבטחון הוא הבחנה הכרתית בעובדה קיימת- השי"ת משגיח ומקדם הכל לטובה. ההשתדלות היא מצוה וחובה, וגדרה הוא כדרך השתדלות העולם באותו עניין. אין כל סתירה בין הכרת הבטחון, ומעשה ההשתדלות. אדרבה, מי שאין לו בטחון בד', מיואש מלהשתדל. כתב המסל"ש, שללא חטא עץ הדעת, לא היינו זקוקים להשתדלות. אך עתה אנו בעולם הזה שאחרי החטא, ולתיקונו יש צורך גם בהשתדלות. חלק מן ההשתדלות, היא התפילה. זאת לצד ערך התפילה מצד עצמה, כערגה לשמונה עשרה האידיאלים האלהיים. השאלות התיאולוגיות, מפני מה יש לי דוקא חסרון מסויים זה בחיי, ומפני מה דוקא לי ולא לאחרים, וכדומה, נענו בהרחבה כאן בעבר, מכתבי רבותינו האר"י, הגר"א, הרמח"ל והרב זצ"ל, ועוד.