מה הסכנה בהליכה אחר דעות זרות והאם יש בכך לגיטימיות?
שאלה
שלום הרב, רציתי לשאול מהי הסכנה בהליכה אחר דעות זרות שבאות מחוץ לנו? במה זה פוגע? והאם זה דבר מוכרח, והאם יש מצב בו הולכים אחר דעות זרות אבל הדבר מתנגש האופי פנימי וזה לגיטימי (לצורך הדוגמא אדם שיקרא לעצמו "גאולי פרוגרסיבי") השאלה ברמת הפרט וברמת הכלל.
ז' ניסן תשפ"ד - 15.4.2024תשובה
הלכתית, יש בעיסוק בדעות כפרניות לאו דאורייתא של לא תתורו אחרי לבבכם, כפי שהרחיב בזה הרמב"ם במשנה תורה. מתרי טעמי- טומאה של עצם העמדות הללו, כפי שאנו מתוודים ביו"כ על טומאת רעיון. וסכנה שאדם יפול ברשת קורי הכפירה, אשר מפתה את האדם לכך שיוותר על עמלו המוסרי כדי שיזכה לתחושת המנוחה שבעצלות, ובתענוגות גופניים בוטים, אשר הנאתם קצרה וגופנית, והיזקם הרוחני רב וארוך טווח. אמנם, לגדולי ישראל חד בדרא וכדומה, מותר ללמוד גם ממקולקלים, כגון רבי מאיר שלמד מאלישע ב"א אחר שכפר. רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק. גם כשיש התנגדות פנימית לדעה ששומע, יש לדעת שהדעה מפעפעת בנפש כארס נחש, הדומה במרכיביו הכימיים לדם האדם, כך שאין זיהוי על ידי הנוגדנים שנכנסה כאן דעה רעה. גם אם מרגיש דחיה, יש לדעת שלימוד אגבי זה, משפיע. יעיין כת"ר בדברי הרב זצ"ל הארוכים בעין איה, בנושא חנוכה.