כיצד לנהוג בבקשות חוזרות לקבלת סיכומי לימוד אישיים?
שאלה
שלום הרב, אני סטודנטית ובמהלך שנת הלימודים אני מסכמת את ההרצאות ויוצרת סיכומים ומשקיעה בהם זמן ומאמץ רב. בתקופת מבחנים יש שמבקשים ממני לשלוח את הסיכומים ואני מתחבטת עם עצמי אם לשלוח או לא, כי השקעתי כל כך הרבה בלעשות את הסיכום שקשה לי מצד אחד לשלוח אותו לאנשים אחרים אבל מצד שני אני מרגישה לא נעים שאני לא עוזרת להם. לפעמים זה מרגיש מעין ניצול כי אותם אנשים שמבקשים ממני לא נמצאים איתי בקשר יומיומי אז עצם הפנייה היא בעבור הסיכום שידוע שאני עושה. בנוסף לפעמים ישנם מצבים שאני בקשר עם מי שמבקש ממני אבל כשאני מבקשת מהם דברים אף פעם אין מענה, ואני יודעת שלא צריך לעשות דברים על מנת לקבל תמורה ושיש לקיים את ו׳אהבת לרעך כמוך׳, אך עדיין יש לי התחבטות עם עצמי שמא זה לא המצב😔 מה הכי כדאי לעשות במצב כזה? תודה וערב נעים
י"ט תמוז תשפ"ד - 25.7.2024תשובה
אני מבין את התחושה הראשונית הרגשית. את מסכמת ועמלה, ומרגישה ניצול. אולם עלינו כעובדי ד' להשקיף על השיקולים שלנו מנקודת המבט של בקשת האמת. האמת לכשעצמה היא כך- את ממילא מסכמת עבור עצמך, ואינך מפסידה דבר מכך שתתני לאחרים להנות מפרי עמלך. יתירה מזאת, נכון יהיה להחליף את תחושת הניצול, בתחושת אושר של נתינה. שתי התנועות הקיימות בנפשותינו, תנועת הקבלה ותנועת הנתינה, נצרכות עבור קיומנו החומרי, וגם עבור קיומה של מערכת מוסרית חברתית שיש בה יחסי גומלין המאפשרים חמלה, פיתוח, בניין, ויצירה. צריך לבחור בכל עת, בתנועה הנכונה לה. במציאות שתארת, תנועת הקבלה מתסכלת אותך משום שלא קיבלת דבר, ברם, אם תמירי אותה בתנועת הנתינה שבנפשך, הצער והתסכול יתחלפו בהארה. את מבנות אברהם אבינו איש החסד, אשר תנועת הנתינה טבעית לו, על כן לא קשה הדבר אם רק תרצי.