מה כוונת הרב קוק "להאמין בחייו" ובחיי נפשו?
שאלה
הרב יכול להסביר בבקשה מה כוונת הרב קוק בפסקה זו באורות התורה? ומה הכוונה להאמין בחיי נפשו והרגשותיו "האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה."
כ"ט אב תשפ"ד - 2.9.2024תשובה
אלהים עשה את האדם ישר. זוהי מהות האדם. והמה ביקשו חשבונות רבים, העבירה חיצונית לאדם. מקרא מלא הוא- לפתח חטאת רובץ. לפתח, ולא פנימה. דבר זה למד רבי יהודה הנשיא מהגויים- שָׁאַל אַנְטוֹנִינוֹס אֶת רַבֵּנוּ, אָמַר לוֹ מֵאֵימָתַי יֵצֶר הָרַע נָתוּן בָּאָדָם, מִשֶּׁיָּצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ אוֹ עַד שֶׁלֹּא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ? אָמַר לוֹ עַד שֶׁלֹּא יָצָא מִמְּעֵי אִמּוֹ. אָמַר לוֹ לָאו; שֶׁאִלּוּ הָיָה נָתוּן בּוֹ עַד שֶׁהוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ, הָיָה חוֹטֵט אֶת בְּנֵי מֵעֶיהָ וְיוֹצֵא. וְהוֹדָה לוֹ רַבִּי, שֶׁהִשְׁוָה לְדַעַת הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו". עצם המונח חטא, הוא החטאת מטרה, עשיה שאינה מכוונת לעומק הרצון. מה שהרב זצ"ל כותב להאמין בחייו, שהרגשותיו הולכות בדרך ישרה וכו', זה באדם שהגיע מדריגת הישר, ועבר את מדריגת הכובש. אחרי עבודה רבה של כבישת היצר, עד שטבע נשמתו אף כאדם מבוגר מוליכו בישרות, והיצר לא משפיע כל כך. זו מדריגה גבוהה, לא כל אחד זוכה בזה. מי שטרם ישר, אלא עסוק בכבישת היצר, ישנן לעצמו אל תאמן בעצמך עד יום מותך, כדתניא באבות ב ד.