מה משמעות מלכויות, זכרונות ושופרות ומה פועלת תקיעת שופר?
שאלה
שלום הרב יש לי כמה שאלות על ראש השנה ושופר מה ההבשל בין מלכויות זכרונות ושופרות במוסף? מה מתרחש על ידי תקיעת שופר בהשגחה של השם? השופר הוא להמליך את השם, או להגיד שהוא מעל כל דבר? תודה
ג' תשרי תשפ"ה - 5.10.2024תשובה
א. מלכויות, הארה של מלכות השם קיימת ביום הזה. זכרונות, השפעת ההארה הזו קיימת ביום הזה בנסתר במציאות. שופרות, השפעת ההארה הזו קיימת ביום הזה בגילוי במציאות. עייני בפסוקים. ב. תקיעת השופר היא עקידת מידת הדין על ידי מידת החסד והרחמים, כדי שמידת הדין תאיר בצורה מתקנת ולא הורסת. מידת הדין היא הדרישה להופיע את כל הפוטנציאל הטוב שבאדם. ללא שאדם עושה כך, היא מקטרגת להורגו. מידת החסד היא הטוב עצמו שבאדם, והיא מנסה לבטל את הדין על ידי הטיעון שללא האדם לא יהיה חסד כלל. אך רק מידת הרחמים, מצליחה לעקוד סופית בקשירה את מידת הדין, כך שהיא תאיר ולא תהרוג. מידת הרחמים מבקשת זמן, ואריכות אפיים, כדי שאדם יצליח במסעו הארוך להוציא אל הפועל את החסד שבו כדין. אם כן התקיעות הם עקידת הדין ולא שחיטת הדין, קשירתו ולא ביטולו, על ידי החסד מצד אחד והרחמים מהצד השני. כל זאת, הנמשל למה שמבואר בזהר בתורת משל לאברהם יצחק ויעקב בתקיעה. כשהאדם מגלה את היסוד הזה, שיש בו טוב של חסד שזקוק לזמן להופיע, והוא מתירט על העיכובים שהיו בדרך, יש מיתוק של הדין עליו, והדין עצמו מלמד עליו זכות, שסופו ודאי להתגלות בשלימות באדם, ולכן צריך זמן ואריכות אפיים עימו משמיא. ג. שתי תנועות בשופר. עלה אלהים בתרועה, הכרזה שהשי"ת נבדל לגמרי מן העולם, ואינו העולם. ומלכות השי"ת בעולם, שהוא המחיה את הכל ומשגיח על הכל. יש הבדל בין נבדל ומובדל. נבדל, הוא קדוש. אינו מוגבל. זהו יסוד אמונתנו. מובדל, הוא אלהים שאינו מחיה את העולם אלא ברא והלך. מי שמאמין כך, זו אפיקורסות. אלא אמונתנו, שהנבדל האין סוף יתברך, מחיה ומשגיח על כל הסוף שברא. על כל העולם. התקיעה אין סופית, והשברים והתרועה הן כטל המחיה את המציאות.