תורה, מחשבה ומוסר

שלום הרב. האם אדם שלומד מוסר ואמונה, מקיים בזה מצוות תלמוד תורה?

שלום הרב מדוע דוד המלך נענש על שקרה לדברי תורה זמירות הרי בתורה עצמה כתוב כתבו לכם את השירה הזאת

שלום הרב! רציתי לשאול האם אפשר להגיד בכוזרי במאמר ראשון, שבסימן קו המלך מדבר על על ישראל, שלא מחכים למוות ורוצים להשאר לעמל פה? (ולא שהוא מדבר על שאר דתות) לי זה מסתדר שהוא מוסיף את קו כקושיא יחד עם קד, שברור לו שמשהו לא מסתדר עם הרצון שלנו ביחס לעולם הבא ומוות, ולכן עונה לו החבר בקז על מי שרואה מעמדים, שהמלך חושב שמי שרואה מעמדים כאלה ירצה למות, ומחדש לו החבר שפה בדיוק הטעות, שאכן אנחנו לא מחכים למוות ואנו מוכנים להשאר ב"כבלי העולם" כי בעצם הוא מראה לו בקט שאפשר לחיות את הדבקות בה' כבר בעולם הזה תודה רבה!

שלום הרב! יש אולי לרב דברי חיזוק על כך שעל אף החזרות, איני מצליח לקנות את הגמרא? זה נותן תחושה שלא אצליח לקנות וגם, למה זה לא מגיע יותר בקלות כמו שאר דברים טבעיים שהרי לימוד גמרא זה טבע הנשמה שלע?תודה רבה!

שלום הרב, איך לימוד התורה מביא את העולם למטרתו?

שלום הרב מחפש ספר עם פירושים על נפש החיים או נפש החיים מבואר?

שלום כבוד הרב. איפה הרב קוק כותב על יז' בתמוז או על נושאים שקשורים? תודה

שלום הרב, א. בימינו יש משפחות ששם המשפחה שלהם הוא משמות עשרת השבטים או בניהם. כגון ראובני וחצרוני(ראובן) ימיני(שמעון) אראלי(גד) אשבל ונעמן(בנימין) זבולון ואולי עוד. האם זה מעיד שהם מצאצאי השבטים האלו שלא גלו עמהם? ב. מה שדרשו חז"ל עה"פ "ויפוזו זרועי ידיו" האם הכוונה כפשוטו באופן ניסי או שבאו לבטא שנעץ ציפורני ידיו בקרקע כדי להתגבר ומתוך כך יצאו וכו'?

שלום הרב "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" למה צריך לכתוב גם "בצלמנו" וגם "כדמותנו"? האם יש צלמנו שהוא לא כדמותנו?

שלום כבוד הרב, יש לי שאלה מפרשת השבוע שעבר. בפסוק "יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמ֤וֹ אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֺּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה" באופן כללי הביטוי "עד היום הזה" מובן בתורה, אך במקרה הזה – קריאת השם "חוות יאיר" התרחשה בערך לפני כחודשיים. לא ברור לי איך הביטוי "עד היום הזה" מתיישב בהקשר הזה. אשמח לשמוע את דעתך.

כבוד הרב, כתוב שהקב"ה נשבע "במדבר הזה יפלו פגריכם".איך קרה שבשנה האחרונה התבטל העונש והאחרונים יצאו חיים מקברם?

מדוע התורה לא התייחסה כלל למפגש יעקב עם יצחק לאחר ששהה אצל לבן שנים רבות?

שלום הרב הרב לפי הבנתי שרה היתה בת של הרן, הרן היה אחיו של אברהם יוצא שאברהם לקח את בת אחיו אם כך, יוצא שיצחק היה בן של שרה וגם בן דוד של שרה?

האם היה פעם מקרה של עיר הנידחת? וגם, לכאורה המון מערי יהודה וישראל בבית ראשון היו ערים שהסיתו בהם לעבוד ע"ז ועדיין לא נעשה בהם דין זה. איך יכול להיות שבתחילת העניין, לדוגמה כשהניח ירבעם עגלים בדן ובבית אל, ישראל ששם וביהודה לא יצאו מיד לקיים דין זה?

בדורות החכמים האחרונים ראינו הרבה חכמים אשכנזים שעסקו באמונה ומוסר, המהר"ל, הרמח"ל, הגרש"ז מלאדי, יסוד ושורש העבודה, של"ה, בעלי ההסברה בחסידות. ולעומת זאת, לכאורה אין כל כך עיסוק דומה, ואולי אף בכלל אין עיסוק דומה באמונה ומוסר בקרב חכמי המזרחים ועדות המערב בדורות האלו. רציתי לשאול מדוע נוצר מצב שכזה, והרי זה חלק מן התורה וכמו שזה עלה פה, היה אמור זה לעלות גם מפה

עין איה ברכות א פרק ראשון (כט)- אבל הקב"ה נתן תורה לישראל, וקראה בלקח, לשון מקח, פי' כמו מקח שלא קדמה להמוכר שום חוב לתן, אלא שבמקח נכנס תמורה, והתמורה מניעה הנתינה. אבל לגבי' ית' אין שום סבה מצד קבלה ח"ו, כי ממנו הכל, אם כן הוא באמת בנתינתו דומה למוכר, שיש בו גדר המוכר ולא גדר הלוקח כלל, משא"כ בשאר מוכרים יש בהם ג"כ גדר לוקח. ושמחת כל אחד אינו כי אם מצד גדר הלוקח שלו. *אבל הקב"ה כל שמחתו אינו כ"א להשפיע לבד ולהיטיב לנבראים,* וראוי להתבונן בדברים בעה"י. לא הבנתי כל כך הרב, הקב"ה לא מצפה בחזרה שנקיים מצוות נעסוק בתורתו?

שלום וברכה, כתב הרמב"ן בפירושו לבראשית א כא וַאֲנִי תָּמֵהַּ לָמָּה לֹא אָמַר בַּיּוֹם הַזֶּה "וַיְהִי־‎כֵן". וְאוּלַי לֹא יִתָּכֵן לְהַזְכִּיר "וַיִּבְרָא" אַחֲרֵי "וַיְהִי־‎כֵן", כִּי מִבָּרִאשׁוֹנָה יְדַבֵּר. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בבא בתרא עד) כִּי הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים הוּא לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ, שֶׁבְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה וְהָרַג הַנְּקֵבָה וּמְלָחָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְאֶפְשָׁר כִּי מִפְּנֵי זֶה לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר בָּהֶם "וַיְהִי־‎כֵן", *כִּי לֹא עָמְדוּ עוֹד*. האם יש להבין מכאן שכל פעם שאומר הכתוב "ויהי כן", פירושו לעד יתקיים, ואם לא נאמר כך אזי לא לעד יתקיים?

שלום הרב, למה התורה כותבת את הבהמה הטהורה שנכנסה 7,7 לתיבה, ועל שאינה טהורה בזוגות ואז כותבת על עוף השמים ולומדים מה הפסוק הקודם. למה התורה לא כתבה בפסוק הראשון הבהמה ועוף השמים?

שלום הרב, לרב יש מאמר /הסבר על העונש שהוטל על חזקיהו בעקבות חשיפת אוצרותיו+ אמירתו שטוב הדבר שצאצאיו וכל כלי המקדש יגלו?

שלום כבוד הרב! מדוע הדיבור הוא זה המבטא את המעלה של האדם? (ע"פ פירוש רשי ואונקלוס על "נפש חיה" )

בפרשת בראשית (ב, ה) כתוב "וכל שיח השדה טרם יצמח.. ואחת מן הסיבות - "ואדם אין לעבוד את האדמה" מנגד בפרק א כתוב שביום השלישי "ותוצא הארץ דשא.. ועץ עושה פרי.." ללא האדם, איך זה מתיישב?

שלום וברכה, כתוב ברש"י בבראשית ג ז "וידעו כי עירמים הם. אַף הַסּוּמָא יוֹדֵעַ כְּשֶׁהוּא עָרוּם, אֶלָּא מַהוּ וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם? מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְיָדָם וְנִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּה (בראשית רבה)" ואילו בפרק ב פסוק כה כך הכתוב וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃ בשני הפסוקים מצוין שעירומים הם. אזי נשאלת השאלה איך יתכן שרש"י מפרש את הפסוק בפרק ג שהיותם עירומים אומר מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְיָדָם וְנִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּה. וכי בפסוק הראשון הם נתערטלו מן המצווה? הרי גם שם מצוין שעירומים הם.

כך מפרש רש"י את בראשית ד כג *שמען קולי.* שֶׁהָיוּ פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִתַּשְׁמִישׁ, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת קַיִן וְאֶת תּוּבַל קַיִן בְּנוֹ, שֶׁהָיָה לֶמֶךְ סוּמָא וְתוּבַל קַיִן מוֹשְׁכוֹ, וְרָאָה אֶת קַיִן וְנִדְמָה לוֹ כְּחַיָּה וְאָמַר לְאָבִיו לִמְשֹׁךְ בַּקֶּשֶׁת וַהֲרָגוֹ, וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא קַיִן זְקֵנוֹ הִכָּה כַּף אֶל כַּף וְסָפַק אֶת בְּנוֹ בֵינֵיהֶם וַהֲרָגוֹ, וְהָיוּ נָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ וְהוּא מְפַיְּסָן מנין רש"י לומד שלמך הרג את קין (בשוגג) שהרי אין זה כתוב בפשט המקרא?

שלום כבוד הרב! מדוע יש חסידים המתנגדים לספר מורה הנבוכים?