

מציג 337-354 מתוך 354 תוצאות
מהי בדיוק המציאות של 'זב' ו'זבה'? האם זוהי הפרשה מהגוף שהיום כבר לא קיימת? מדוע? תודה
שלום לרב ידוע שיש הבדלים הלכתיים בין פסקי ההלכה של ספרדים ואשכנזים – למשל בדיני שבת, כשרות ועוד. אבל לפעמים נראה שיש מקרים שבהם מה שמותר לפי פסק אשכנזי אסור לפי פסק ספרדי, ולהפך. למשל – בעניין כשרות של בשר, הספרדים אומרים שמי שלא אוכל בשר חלק כאילו אוכל טרפה ולאשכנזים אין איסור כזה איך זה לא נחשב כאילו הם אוכלים טרפה? או במלאכות מסוימות בשבת מה שנחשב מותר לפי פסיקה אשכנזית, עשוי להיות ממש איסור חמור לפי פסיקה ספרדית ולהפך. אז איך זה מסתדר? הרי בסופו של דבר יש אמת אחת – ואם דבר מסוים אסור לשיטה אחת, איך יכול להיות שהוא מותר לשיטה אחרת? האם זה אומר שמי שפועל לפי שיטה מסוימת נחשב כמי שמחמיר, ומי שפועל לפי השיטה השנייה עובר עבירה – או שיש הסבר אחר?
שלום כבוד הרב, שמעתי פעם בשם הרב יצחק יוסף שהיה לו סיפור עם אנשים שהיו ודאי ממזרים על פי כל ההוכחות, אך עדיין הוא פטר אותם הלכתית מדין זה. ואפילו אני הקטן מכיר מקרים שהמציאות אומרת דבר אחד, אך ההלכה לא מתייחסת אליו וכו'.. מדוע זה ככה? מה תפקיד ההלכה בעצם אם לא לברר את האמת?
אם מילאתי מים מהברז בשעת התקופה, וכעת רוצה לשתות ממנו?
שלום כבוד הרב אשמח להתייחסות הרב ביחס לתפיסה שהמשפטים הללו מייצגים. תודה "הלכה במיטבה צריכה למצוא פתרונות לבעיות החיים, לא לבעיות שההלכה יצרה" משפט מדויק של Yoav Rimer שעלה במהלך אחד הדיונים שלנו בבית מדרש למעשה - יוצרים הלכה ישראלית. מבחינתי, זאת כל תורת ההלכה הישראלית על רגל אחת.
שלום וברכה הרב כל ההנהגות וההלכות שכתב הרמב"ם ביד החזקה בענייני האכילה רלוונטיות גם לימינו או שהדברים השתנו? חזק וברוך
האם שוחט ששחט נבלה נטמא?
שלום הרב ערש"ק מבורכת. לבחור שמסיים בקרוב שיעור א ומתחיל ללמוד משנה ברורה באופן קבוע חצי שעה ביום. האם רצוי להוסיף מעבר למשנה ברורה עצמו? (באור הלכה וכו')
שלום הרב, האם זה נכון שאפשר לסמוך בשעת הדחק על דעות הגמ', ראשונים ואחרונים למרות שלא נפסקה הלכה כמותם? מצד אחד הרי גדולי עולם פסקו כך, ואיך א"א לסמוך על דעתם אפילו לא בשעת הדחק, מצד שני זה יכול להזיק לסדר ההלכתי והברור של השו"ע וכו'
שלום הרב! רציתי לשאול בעניין דין "מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". היהדות (הספרים, והרבנים) לא מפחדת לתת אמירות קשות ולא נוחות (לדוגמה על היחס לחילונים, ללטהב ולעכו"ם), וגם לא מפחדת לפסוק הלכה שקשה לעמוד בה (לדוגמה שמירת נגיעה). למה אם כן בעניינים מסויימים ההלכה לוקחת צעד אחורה ולא יוצאת כנגד המעשה האסור? בנוסף, נראה כי ההלכה אינה סומכת על האדם שיעמוד בפסק הדין ולכן לוקחת ממנו את האופציה לבחור בין אם לקיים את ההלכה ובין אם לא לקיים. איפה עקרון הבחירה החופשית?
שלום הרב, האם יש חילוק בין מצוות דאורייתא ודרבנן בנוגע ל"מוטב שיהיו שוגגין"?
שלום לרב, האם החילוק לגבי הדין בין נערה מאורסה בעיר ובשדה יהיה שייך גם היום? א. נראה שזה היה בנוי על הסברא שאם תצעק בעיר אז בטוח ישמעו. ידוע שבימינו יש הרבה מקומות בעיר שאפשר לצעוק ואין סיכוי שמישהו יישמע ב. יש תגובה מוכרת במצבים אלו של אילמות מרוב בעתה. האם גם אז יחול הדין של משפט מוות לבועל ולנבעלת? תודה
שלום הרב, האם יש היום דין אשת יפת תואר במלחמות ישראל? אם לא אשמח להסבר
שלום הרב, הזוהר כותב שמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה הדבר מונע חלילה את התקבלות התפילה למשך ארבעים יום, לכן יש הנוהגים לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה, אך אם אדם עשה רק בערב ר"ה וערב יו"כ, איך זה מועיל לימים החשובים האלו אם צריך 40 יום קודם? תודה
שלום הרב, אישה שהיא סוטה וודאית, לכאורה אמורה למות על אשת איש. למה בעלה עדיין צריך לתת לה גט לפני שהיא מתה?
שלום לרב יש שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן בעינין הלכה ש שאני מרגיש שהלכה לפעמים סותרת הרגשה הבריאה של בני אדם לדוגמה במקרה שאשה בגדה ויש להם עשרה ילדים הבעל סולח לאשה ובכל זאת הלכה מחייבת הבעל לגרש בחשבון פירוק המשפחה וארס החיים של הילדים . מניעת ילדים בשנה הראשונה אסורה ("אם יש בעיה חריגה, צריך היתר הלכתי מסודר של כל מקרה לגופו" כך אמר הרב שלט"א . ושוב אני חוזר באותה נקודה האם לא שוה לדחות הפריה ורביה לכמה חודשים שיכיר הבני זוג אחד את ששני על מנת למנוע אסון בחיי הילד אם בני הזוג לא מסתדרים?
למה השו״ע באו״ח רמג׳ מתיר להשכיר שדה לגוי בשבת ולא מזכיר שזה רק בחו״ל ואסור להשכיר גם ביום חול בארץ?
האם יכול להיות שיש הלכות מהשו"ע שהשתנו בעקבות מנהג כלל ישראל/שיבת ישראל לארצו?